הקפדה עקבית על הנחיות לביצוע פעילות גופנית לאורך גיל העמידה קשורה לאיכות חיים גבוהה יותר הקשורה לבריאות אצל נשים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת הפתוח PLOS Medicine על ידי בין נגוין מאוניברסיטת סידני, אוסטרליה, ועמיתיו.
במחקר החדש, החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו במרווחי זמן של שלוש שנים החל משנת 1996 מ-11,336 משתתפים במחקר האורך האוסטרלי על בריאות האישה. במחקר נכללו נשים שנולדו בשנים 1946 עד 1951, מה שהופך אותן בנות 47 עד 52 בתחילת המחקר. המשתתפים סווגו כמי שעמדו בהנחיות הפעילות הגופנית של ארגון הבריאות העולמי – של 150 דקות פעילות בשבוע – באופן עקבי לאורך תקופת החשיפה בת חמש עשרה השנים, ולא עמדו בתחילה בהנחיות אך החלו לעמוד בהן בגיל 55, 60 או 65, או שמעולם לא עמדו בהנחיות. איכות החיים הקשורה לבריאות הוערכה באמצעות ״ציון הבריאות הגופנית המשולבת״ ו״הציון המשולב של בריאות הנפש״ מתוך סקר הבריאות הקצר טופס 36, הכולל 36 שאלות על בריאות תפקודית ורווחה.
בממוצע, נשים שעמדו באופן עקבי בהנחיות הפעילות הגופנית ואלה שהתחילו לעמוד בהנחיות בגיל 55 היו בעלות ציון בריאות גופנית המשולבת גבוה בשלוש נקודות בהשוואה לאלה שלא עמדו בהנחיות לפעילות גופנית. השפעת הפעילות הגופנית על הציון הייתה משמעותית גם לאחר התייחסות לגורמים סוציו-אקונומיים ואבחנות בריאותיות קיימות. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בין פעילות גופנית לבין הציון המשולב של בריאות הנפש.
"מסר חשוב לבריאות הציבור הוא שלהיות פעיל במשך שנים רבות ככל האפשר, גם אם מתחילים לעמוד בהנחיות הפעילות הגופנית המומלצות באמצע שנות ה-50 לחיים, יכול להיות בעל יתרונות בריאותיים חשובים במונחים של בריאות פיזית, במיוחד בתפקוד הגופני", אומרים החוקרים.
