סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית הן מחלות נפש קשות ומתמשכות. סכיזופרניה משבשת את החשיבה וההתנהגות ועלולה לגרום לפסיכוזה, מה שמוביל להזיות ואשליות. הפרעה דו-קוטבית כרוכה בתנודות קיצוניות של מצב הרוח בין דיכאון למאניה. המצב יכול גם לגרום לפסיכוזה, מה שמקשה על ההבחנה בינה לבין סכיזופרניה. שני המצבים עוברים בתורשה. מחקרים בתאומים מצאו שהגנטיקה אחראית בערך ל-70% לנטייה של אדם לפתח הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה, וגורמים סביבתיים אחראים ל-30% הנותרים.
העובדה שלמחלות אלו יש דרגת תורשה גבוהה לא מתיישבת עם העובדה ששכיחות המחלה יציבה, ועומדת על כ-1% מהאוכלוסייה ברחבי העולם. בדרך כלל, אם וריאנט של גן מסוים מגביל בצורה חמורה את המספר הממוצע של צאצאים שהאנשים עם הגן הזה מייצרים, כלומר, את כושר הרבייה, הברירה הטבעית בסופו של דבר מבטלת את הוריאנט הזה באוכלוסייה.
אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שהגנים שמגבירים את הסיכון לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית עשויים גם להגביר את כושר הרבייה – למשל, על ידי הגברת היצירתיות – אצל אנשים הנושאים את הגנים, אך אינם מפתחים את המחלות האלה. לפי השערה זו, מוטציות גנטיות שהתרחשו לאחרונה יחסית באבולוציה האנושית אפשרו לנו לפתח את היכולות הקוגניטיביות הייחודיות של המין שלנו, אך במחיר של נטייה מוגברת לפסיכוזה. אולם, עד כה, המחקר הגנטי לא סיפק אישוש או הפרכה חד-משמעיים להשערה זו.
עובדה מעניינת נוספת היא שכל גרסאות הגנים שמעלות את הסיכון לסכיזופרניה שנמצאו עד עתה מהוות רק 7% מהסיכון הכולל. גנטיקאים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה סבורים שחוקרים קודמים חיפשו את הגנים גורמי המחלות במקום הלא נכון. לדעתם, רוב הגורמים הגנטיים לפסיכוזה נמצאים כנראה מחוץ לגנים הקונבנציונליים – המהווים רק 1-2% מהגנום האנושי – במה שמכונה "הגנום האפל".
לטענת החוקרים, הגדרה המסורתית של גן היא שמרנית מדי, והיא מונעת מהמדענים לחקור את התפקיד של שאר הגנום. גנטיקאים שונים גילו לאחרונה גנים "חבויים" שטכנולוגיות הריצוף הקיימות מתקשות לקרוא. גנים נסתרים אלה נקראים "מסגרות קריאה פתוחות חדשות" – nORF.
מסתבר שלגנום האנושי כולו יש יכולת לייצר חלבונים, ולא רק לאזורי DNA המסווגים כגנים. בנוסף, נמצאו חלבונים שמעורבים בתהליכים ביולוגיים, ואצל חולי סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, חלבונים אלה אינם מתפקדים. החוקרים פרסמו את ממצאיהם בכתב העת Molecular Psychiatry.
צוות החוקרים התמקדו באזורים בגנום המווסתים תכונות אנושיות, שכנראה מילאו תפקיד חשוב באבולוציה לאחרונה. הם חיפשו גנים נסתרים באזורים בגנום שמבוטאים בצורה שונה אצל אנשים עם סכיזופרניה או עם הפרעה דו-קוטבית בהשוואה לאנשים שאינם סובלים ממחלות אלה. הם מצאו 56 nORF שקשורים לסכיזופרניה ו-40 nORF שקשורים להפרעה דו-קוטבית.
משמעות הממצאים היא שחלק מהגנים הנסתרים הללו מייצרים חלבונים שיכולים לשמש מטרות תרופתיות לטיפולים חדשים. כעת נערכים מחקרים נוספים כדי לקבוע את תפקידם של החלבונים החדשים שזוהו. גנים נסתרים אחרים שהצוות זיהה מייצרים חלבונים שעשויים לעזור להבדיל בין סכיזופרניה להפרעה דו-קוטבית או להעריך את הסיכון של אדם להתאבד.
לפי המאמר, גנים נסתרים אלה נמצאים באזורים של הגנום האנושי שהתפתחו לאחרונה, והם נמצאים באזורים עם מיקומי רגישות גנטית לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. החוקרים שהגנים הנסתרים שהם זיהו בחלקים אלה שהתפתחו לאחרונה בגנום האנושי עשויים למלא תפקיד חיוני בהתפתחות המוח, ושהם עשויים להיות אחראים ליכולות קוגניטיביות אנושיות ייחודיות המשפרות את כושר הרבייה.
עם זאת, גורמים סביבתיים לא ידועים עשויים לעורר סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית אצל אנשים שיש להם גרסאות מסוימות של גנים נסתרים אלה.
מרתק!