הפעילות של mTORC1 – Mammalian Target of Rapamycin Complex 1 מוגברת במעטפת (Cortex) האדרנל של מטופלים עם אדלסטורניזם ראשוני. דיכוי אנזים זה מפחיתה את ייצור האלדוסטרון בתאים אדרנוקורטיקליים. מסלול האיתות התאי של mTORC1 יכול להיות מטרה לטיפול באלדסטורוניזם ראשוני.
מטרת המחקר היתה לחקור את ההשפעה של עיכוב mTORC1 על הורמונים סטרואידליים שמופשרים מהאדרנל וכן לבדוק מאפיינים של יציבות המודינמית בעכברים ובמטופלים עם אלדוסטרוניזם ראשוני.
אלדוסטרון, קורטיקוסטרון ואנגיוטנסין II נמדדו בעכברים שטופלו במשך 24 שבועות עם תרופת נשא או רפמיצין. בבני אדם, רמות אלדוסטרון לאחר הזרקה של סליין, רמות רנין בדם, הפרשה של הורמונים בשתן במשך 24 שעות ומאפיינים המודינמיים נמדדו ב–12 מטופלים עם אלדוסטרוניזם ראשוני, לפני ואחרי טיפול של שבועיים ב-Everolimus ולאחר שבועיים נוספים ללא קבלת התרופה.
התוצאים העיקריים שנמדדו היו השינוי ברמות האלדוסטרון, רמות הסטרואידים האחרים, רמות רנין, רמות אנגיוטנסין II ומאפיינים המודינמיים.
מתן רפמיצין לעכברים הוריד באופן משמעותי את רמות האלדוסטרון בדם (p=0.007). הטיפול בבני אדם עם Everolimus הוריד באופן משמעותי את לחץ הדם (p<0.05) והעלה את רמת הרנין (p=0.001) אבל לא הפחית את רמות האלדוסטרון באופן משמעותי. עם זאת, הורדה משמעותית של רמות האלדוסטרון עם Everolimus נצפתה בארבעה מטופלים.
מקור: