המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, עקב אחרי 108 מתנדבים בגילאי 25 עד 75 במשך תקופה של כמעט שבע שנים. המשתתפים סיפקו דגימות דם וצואה ומגבות עור, פה ואף, מדי כמה חודשים במשך שנה עד כמעט שבע שנים.
החוקרים העריכו 135,000 מולקולות שונות (RNA, חלבונים ומטבוליטים) וחיידקים, נגיפים ופטריות החיים במעיים ועל עורם של המשתתפים. הם מצאו כי השפע של רוב המולקולות והחיידקים לא השתנה באופן הדרגתי וכרונולוגי. כאשר המדענים חיפשו צבירים של מולקולות עם השינויים הגדולים ביותר, הם גילו שהתמורות הללו נטו להתרחש כאשר אנשים היו באמצע שנות ה-40 ותחילת שנות ה-60 לחייהם.
פרופ' מייקל סניידר, גנטיקאי ומנהל המרכז לגנומיקה ורפואה מותאמת אישית באוניברסיטת סטנפורד, אמר בכתבה על המחקר ב-Guardian: "אנחנו לא משתנים בהדרגה לאורך זמן אלא שיש שינויים דרמטיים ממש. מסתבר שאמצע שנות ה-40 הוא זמן של שינוי דרמטי, כמו גם תחילת שנות ה-60 ולא משנה איזה סוג של מולקולות בוחנים".
הגל הראשון של שינויים, שהתרחש בגיל 44 בקירוב, כלל מולקולות הקשורות למחלות לב וכלי דם וליכולת לחילוף חומרים של קפאין, אלכוהול ושומנים. הגל השני, בגיל 60 בקירוב, כלל מולקולות המעורבות בוויסות מערכת החיסון, חילוף חומרים של פחמימות ותפקוד הכליות. מולקולות הקשורות להזדקנות העור והשרירים השתנו בשתי נקודות הזמן.
מחקרים קודמים העלו כי עלייה מאוחרת יותר בהזדקנות יכולה להתרחש בסביבות גיל 78, אך במחקר זה המשתתפים המבוגרים ביותר היו בני 75 ולכן לא הצליחו לאשר את הנקודה הזו.
ד"ר סיאוטאו שן, מחבר ראשון במחקר, ציין כי בעוד שגל השינויים באמצע שנות ה-40 היה בלתי צפוי בתחילה, הנתונים הראו כי שינויים דומים התרחשו גם בגברים באמצע שנות ה-40 שלהם. הדבר מרמז כי בעוד שהמנופאוזה או הפרי-מנופאוזה יכולות לתרום לשינויים הנצפים בנשים בגיל זה, כנראה שיש גורמים משמעותיים אחרים המשפיעים על שינויים אלה הן בגברים והן בנשים.
הממצאים מתאימים לראיות קודמות המראות כי הסיכון למחלות רבות הקשורות לגיל אינו עולה באופן הדרגתי. ייתכן גם שחלק מהשינויים קשורים לגורמי אורח חיים או להתנהגות. למשל, השינוי בחילוף החומרים של אלכוהול עשוי לנבוע מעלייה בצריכה בשנות ה-40, שיכולה להיות תקופה מלחיצה בחיים.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בהמלצות להתערבויות, כגון הגברת הפעילות הגופנית בתקופות של אובדן שרירים מהיר יותר.
