מחקר שנערך לאחרונה בראשות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה בשיתוף עם אוניברסיטת שיקגו לרפואה מציג אפשרויות עתידיות מלהיבות לטיפול בסוכרת מסוג 1 והפחתה פוטנציאלית של התלות באינסולין. ממצאי החוקרים, שפורסמו בכתב העת Cell Reports Medicine, מצביעים על כך ששינוי הייעוד של תרופה בשם ״α-difluoromethylornithine״ (DFMO) עשוי לפתוח דלתות לטיפולים חדשניים בעתיד.
סוכרת מסוג 1 היא מצב כרוני שבו מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות והורסת תאים מיוחדים בשם ״תאי בטא״ המייצרים אינסולין בלבלב, מה שמוביל לרמות סוכר גבוהות בדם הדורשות כיום טיפול באינסולין לכל החיים כדי לשמור על החולים בחיים. אנשים רבים החיים עם סוכרת מסוג 1 טוענים כי הטיפולים הנוכחיים, הכוללים זריקות אינסולין יומיות וניטור סוכר תכוף בדם, לא נוחים ומאתגרים עבורם.
התוצאות מייצגות יותר מעשור של מחקר. בשנת 2010, המחבר השותף של המחקר, ראגו מירמירה, הפעיל מעבדת מחקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2010, כאשר הצוות שלו גילה לראשונה כי עיכוב המסלול המטבולי המושפע על ידי DFMO יכול להגן על תאי בטא מפני גורמים סביבתיים, מה שמרמז על שימור פוטנציאלי של תאים אלה בחולים עם סוכרת מסוג 1. לאחר מכן, הצוות אימת ממצאים אלה בעכברים.
