באנשים עם חשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר הקשור לתחבורה מצאו כמויות גבוהות יותר של ממצאים מוחיים לאחר המוות, המכונים פלאקים עמילואידיים, הקשורים למחלת אלצהיימר, על פי מחקר שפורסם בגיליון המקוון של כתב העת ״neurology״, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה. החוקרים בחנו חומר חלקיקי עדין, המכונה ״PM2.5״ ומורכב מחלקיקים מזהמים בקוטר של פחות מ-2.5 מיקרון המרחפים באוויר.
המחקר אינו מוכיח כי זיהום אוויר גורם ליותר רבדים עמילואידיים במוח, אלא מראה קשר. "תוצאות אלה מוסיפות לראיות כי חומר חלקיקי מזיהום אוויר הקשור לתחבורה משפיע על כמות הפלאק העמילואידי במוח", אמר מחבר המחקר אנקה האלס, מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. "יש צורך במחקר נוסף כדי לחקור את המנגנונים מאחורי הקשר הזה".
לצורך המחקר, החוקרים בחנו את רקמת המוח של 224 אנשים שהסכימו לתרום את מוחם בעת המוות כדי לקדם את המחקר על דמנציה. האנשים נפטרו בגיל ממוצע של 76.
החוקרים בחנו את החשיפה לזיהום אוויר תחבורתי בהתבסס על כתובת המגורים של האנשים באזור אטלנטה בזמן המוות. ריכוזי PM2.5 הקשורים לתחבורה הם מקור עיקרי לזיהום סביבתי באזורים עירוניים כמו אזור מטרו-אטלנטה, האזור בו התגוררו רוב התורמים.
רמת החשיפה הממוצעת בשנה שלפני המוות הייתה 1.32 מיקרוגרם למ"ק ו-1.35 מיקרוגרם למ"ק בשלוש השנים שקדמו למוות. החוקרים השוו את החשיפות לזיהום למדדים של סימני מחלת אלצהיימר במוח: רבדים עמילואידיים וסבכי טאו. הם גילו כי באנשים עם חשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר בשנה ובשלוש השנים לפני המוות היה סיכוי גבוה יותר כי ימצאו פלאקים עמילואידיים במוחם.