בינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מצב חירום בינלאומי עקב התפרצות נגיף הקורונה. במרץ 2020 הודיעה ארגון הבריאות העולמי כי ניתן לאפיין את התפרצות הנגיף כמגיפה. לאחר מכן, ארגון הבריאות העולמי הכיר בחשיבות של מתן תמיכה לרופאים ולצוותים הרפואיים, בהבנת הנטל העצום והלחץ העומד בפני קבוצה זו. אולם עם כל האמפטיה ברחבי העולם כלפיהם, האם נעשה מספיק כדי לעזור להם לשרוד בתקופה מטורפת שכזו?
מחקר שפורסם בעיתון "הרפואה" הישראלי ביקש לסקור את הספרות המקצועית העדכנית, העוסקת בהשפעה הפסיכולוגית של התפרצות מגיפה על הצוות הרפואי. הספרות הקיימת עד כה היא נדירה. עם זאת, היא מספקת עדות להשפעה לטווח הקצר והארוך של מגיפות מסוג זה על בריאותם הנפשית של הצוותים הרפואיים.
חשיפה ישירה לחולים שנפגעו, הסיכון להידבקות, תפיסה שלילית סובייקטיבית של מצבם הרפואי של המטפלים עצמם והיותם בבידוד או בהסגר. כל אלה מהווים גורמי סיכון לתסמינים נפשיים כמו דיכאון, חרדה ופוסט טראומה עבור איש צוות רפואי.
תחושת שליטה, במיוחד לגבי אמצעי הגנה ושליטה על זיהום, קבלה אלטרואיסטית של הסיכונים הקשורים לעבודה, תמיכה חברתית, רוח צוות טובה ביחידה הרפואית ותמיכה מהממונים, הם כולם גורמים שמגנים על בריאותם הנפשית של הצוותים במהלך המגיפה.
המחקר מדגיש עד כמה חשובה סביבת העבודה והתמיכה עבור צוותים רפואיים בימי משבר הקורונה. האנשים שמסכנים את חייהם למען הציבור זקוקים לעתים גם הם לעזרה ולתמיכה.
