אי ספיקת לב משפיעה על כמעט 6 מיליון מבוגרים בארצות הברית, וכ-50% מחולי אי ספיקת לב חווים סימפטומים של דיכאון יחד עם מצבם. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדעי המוח ההתנהגותיים בסידרס-סיני מראה כי טיפול התנהגותי יעיל כמו תרופות נוגדות דיכאון בטיפול בסימפטומים של דיכאון בחולים עם אי ספיקת לב.
מחקרים קודמים מראים כי חולים עם אי ספיקת לב ודיכאון הם בעלי תפקוד לבבי נמוך יותר, מגיעים בתדירות גבוהה יותר לחדרי מיון ולאשפוזים בבתי חולים, ובאופן כללי סובלים מאיכות חיים ירודה יותר בהשוואה לחולים עם אי ספיקת לב שאינם מדוכאים.
"הממצא החשוב ביותר כאן הוא שלחולים הסובלים מדיכאון יש יכולת בחירה בין טיפול התנהגותי ובין טיפול תרופתי", אמר ד"ר וואגי ו. איסחק, סגן יו"ר חינוך ומחקר במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי המוח ההתנהגותיים בסידרס-סיני והמחבר הראשון של המחקר. "חולים שמעדיפים שלא ליטול תרופות יכולים להתמיד בטיפול התנהגותי עם תוצאות דומות".
המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, עקב אחר יותר מ-400 מטופלים במהלך שנה. מחצית ממשתתפי המחקר קיבלו טיפול תרופתי נוגד דיכאון לטיפול בתסמיני הדיכאון, ואילו המחצית השנייה השתתפו בפסיכותרפיה התנהגותית, טיפול מבוסס ראיות לדיכאון המקדם מעורבות בפעילויות שהמטופל מוצא מהנות.
החוקרים טוענים כי לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בין היעילות של שתי השיטות, כאשר כל קבוצת חולים חוותה ירידה של יותר מ-50% בחומרת תסמיני דיכאון.
