החוקרים מצאו כי על ידי בחינת דפוסי ביטוי הגנים של גורמים אפיגנטיים – גורמים המשפיעים על אופן ההפעלה או הכיבוי של גנים – בגידולים, הם יכולים לסווג אותם לקבוצות נפרדות כדי לחזות את הישרדות החולים לפי סוגי סרטן שונים בצורה טובה יותר מאשר מדדים מסורתיים כמו היקף הגידול ושלב סרטן. ממצאים אלה, המתוארים בכתב העת Communications Biology, מניחים את היסודות לפיתוח טיפולים ממוקדים שמטרתם לווסת גורמים אפיגנטיים בטיפול בסרטן.
"באופן מסורתי, סרטן נתפס בעיקר כתוצאה של מוטציות גנטיות בתוך גנים הקשורים לסרטן או גנים מדכאי גידולים", אמרה החוקרת הבכירה הילרי קולר, פרופסור לביולוגיה מולקולרית, תאית והתפתחותית וחברה במרכז הסרטן המקיף של אוניברסיטת קליפורניה לוס אנג׳לס ובמרכז אלי ואדית ברוד לרפואה רגנרטיבית ומחקר תאי גזע באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג׳לס.
"עם זאת, הופעתן של טכנולוגיות ריצוף גנטי מתקדמות מהדור הבא גרמה ליותר אנשים להבין שמצב הכרומטין (הדנ״א והחלבונים הנלווים אליו) ורמות הגורמים האפיגנטיים השומרים על מצב זה חשובים לסרטן ולהתקדמות הסרטן. ישנם היבטים שונים של מצב הכרומטין – כמו האם החלבונים משתנים, או אם חומצות הגרעין של הדנ"א מכילות קבוצות מתיל נוספות – שיכולים להשפיע על תוצאות סרטן. הבנת ההבדלים האלה בין גידולים יכולה לעזור לנו ללמוד יותר על הסיבה לכך שחלק מהחולים מגיבים אחרת לטיפולים ומדוע התוצאות שלהם משתנות".
