בימים אלה, מגיפת הקורונה (COVID-19) מהווה את הדאגה המרכזית ברחבי העולם. אחד הנושאים שמעוררים שיח ומחלוקת גדולה הוא נושא המסיכות, במיוחד בישראל בעלת האקלים החם בה נדרשים האזרחים לעטות מסיכה גם כאשר הם לבד ברחוב.
מחקר שפורסם לאחרונה בחן את המאפיינים האפידמיולוגיים של סין, קוריאה הדרומית, איטליה וספרד, במטרה לאפיין את מערכות היחסים בין אירועים מרכזיים בבריאות הציבור, לבין עקומות אפידמיולוגיות שונות.
החוקרים תיארו את המאפיינים האפידמיולוגיים של נגיף הקורונה וערכו אנליזה שלו, בתוך ומחוץ לסין. הם השתמשו ב-GAMי(Generalized Additive Model) על מנת לחולל את העקומות האפידמיולוגיות ולדמות עקומות הדבקה עם זמן דגירה מדווח.
החוקרים מצאו כי העקומות האפידמיולוגיות שהופקו על ידי GAM, הראו עקומת הדבקה שמשקפת באופן רגיש את נקיטת הצעדים הקשורים לבריאות הציבור.
נמצא כי תחת ההגבלות המאסיביות שהוחלו בסין, עקומת ההדבקה השתטחה ב-23 לינואר. באופן מפתיע, עקומות ההדבקה הגיעו לנקודת איזון כבר ב-21 לינואר, עוד לפני הסגר במחוז ווהאן והתגובה ברמה הראשונה בדמות מקרה חירום ציבורי בגואנגדונג ושנגחאי.
לטענת החוקרים, עובדה זו מהווה עדות לכך שעטיית המסיכות על ידי הציבור טרם תאריך זה, היתה פעולת המפתח בבלימת ההדבקה. במדינות שמחוץ לסין, עקומות ההדבקה השתנו גם הן בתגובה להגבלות, אבל שיעור הירידה היה מתון בהרבה בהשוואה לעקומה של סין.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הניתוח הנוכחי, שמשווה את העקומות האפידמיולוגיות בסין, קוריאה הדרומית, איטליה וספרד, תומך בחשיבות של עטיית מסיכות על ידי הציבור בשל מגיפת הקורונה. הניתוח של עקומות ההדבקה מדגישה את השפעתם של אירועי מפתח בתחום בריאות הציבור, עוזרת להעריך את יעילותן של פעולות מניעה ומראה כי עטיית מסיכות הובילה לירידה משמעותית במספר הנדבקים מדי יום.
