זוכרים את הפאניקה סביב מכונות ההנשמה שהתעוררה כשפרצה מגיפת הקורונה? הנשמה מכאנית שימשה ועודנה משמשת להנשמה מכאנית בטיפול של אי ספיקה נשימתית בחולי נגיף קורונה. מחקר שפורסם לאחרונה ביקש לסקור ראיות הנוגעות ליתרונות והחסרונות בשיטות הנשמה בזיהומי נגיף קורונה, ביניהם COVID-19.
החוקרים אספו נתונים מתוך 21 מאגרי נתונים, ביניהם מאגרים של ארגון הבריאות הלאומי ומאגרים ספציפיים של קורונה. הנתונים נאספו ללא הגבלות שפה, עד ל-1 במאי 2020.
החוקרים בחרו מחקרים מסוגים שונים, בשפות שונות, אשר השוו בין גישות שונות לאספקת חמצן במטופלים עם זיהום של נגיף קורונה, כולל חולי תסמונת נשימתית חריפה חמורה (סארס) ותסמונת נשימתית של המזרח התיכון (MERS), או חולים עם אי ספיקה נשימתית היפוקסית. ראיות מניסויים שונים נאספו בנוגע לפיזור ארוסול נגוע בקורונה. מחקרים שהעריכו את הסיכון להעברת הנגיף לעובדי מערכת הבריאות מפרוצדרות המייצרות ארוסול נכללו במחקר.
במחקר נכללו 123 מחקרים (8 על תסמונת נשימתית של המזרח התיכון, 70 על תסמונת נשימתית חריפה חמורה ו-45 על קורונה). תוצאות המחקר הראו כי מחקר שכלל משתתפים מאושפזים עם קורונה דיווח על תמותה גבוהה מעט יותר בהנשמה שאינה פולשנית בהשוואה להנשמה מכאנית פולשנית.
יחד עם זאת, שני מחקרים הראו תוצאות הפוכות, אחד בחולי MERS והשני בחולי סארס. לפי התוצאות היתה הפחתה בתמותה עם הנשמה שאינה פולשנית. שני מחקרים אשר כללו חולי סארס דיווחו על הפחתה בתמותה עם הנשמה שאינה פולשנית בהשוואה לטיפול אשר לא כלל הנשמה מכאנית כלל. שתי סקירות שיטתיות הצביעו על הפחתה משמעותית בתמותה עם הנשמה שאינה פולשנית בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי עם חמצן. מחקרים אחרים שנכללו הצביעו על סיכון מוגבר להדבקה בעקבות שימוש בפרוצדורות המייצרות ארוסול.
מסקנת החוקרים היתה כי נמצאו ראיות, אמנם בלתי ישירות ובעלות ודאות נמוכה, לפיהן שימוש בהנשמה שאינה פולשנית, בדומה להנשמה פולשנית, מוריד תמותה אך מגביר סיכון להדבקה של רופאים ועובדי מערכת הבריאות ובתי החולים בקורונה.
