מחלות זיהומיות

נוטלים אנטיביוטיקה ולא נפטרים מדלקות בנרתיק ובשופכה – איך ולמה זה קורה?

מחקר שנערך במשך כעשור בקופת החולים מאוחדת מסביר את הכשלונות הטיפוליים בחיידק הגורם לזיהום שכיח ועובר ביחסי מין | הפתרון: בדיקת עמידות לחיידק לצורך קביעת טיפול נכון

בדיקות שתן. אילוסטרציה
בדיקות שתן. אילוסטרציה

במשך תשע שנים נערך בקופת החולים מאוחדת מחקר שבדק ועקב אחרי המחוללים העיקריים הגורמים לזיהומים השכיחים העוברים ביחסי מין, בהם לוקים מדי שנה עשרות אלפי גברים ונשים בישראל. את המחקר הובילו ד"ר דוד ששה, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום המחלות הזיהומיות בקופה ואורית טרייגרמן ,מנהלת המעבדה המרכזית למיקרוביולוגיה.

מדובר בקבוצת חיידקים הגורמים בגברים לדלקת של השופכה (אורתריטיס), ובנשים לדלקת של הנרתיק וצוואר הרחם. בין החיידקים הנפוצים שנבדקו נכללו חיידק הזיבה (גונוריאה), כמו גם כלמידיה ומיקופלסמהמיקופלסמה גניטליום הינו החיידק השני בשכיחותו (אחרי כלמידיה) הגורם לדלקת של השופכה, הנרתיק וצוואר הרחם והוא לא רק נפוץ ושכיח במיוחד אלא גם קשה לטיפול בשל עמידותו לתכשירים אנטיביוטיים רבים.

בעבודת המחקר שהוצגה ב-ECCMID (הכנס השנתי של החברה האירופית למחלות זיהומיות), שנערך השבוע, נחשפה לראשונה שכיחות הופעת מוטציות עמידות של מיקופלסמה לאזיתרומיצין בישראל, ונמצא כי בשליש ממקרי הזיהום בחיידק זה, החיידק עמיד, ועמידותו הופכת את הטיפול ללא יעיל. כשלונות טיפוליים אלה הם סיבה להמשך סבל והדבקה.

בעקבות המחקר מקדמת מעבדת "מאוחדת" בימים אלה את הכנסת בדיקת העמידות של חיידקי המיקופלסמה לשגרת הבדיקות שהמעבדה מבצעת. באופן זה, כל בדיקה חיובית למיקופלסמה תוביל לבדיקת עמידות גנטית של החיידק ותאפשר לרופא להתאים למטופל טיפול אנטיביוטי מיטבי, שיגדיל את הסיכוי להצלחה טיפולית מ-60% בלבד (כאשר מטפלים ללא מידע על עמידות החיידק) ליותר מ-90%.                

לעבודה מחקר זו חשיבות מרובה בכך שהיא מדגישה את הצורך בבדיקת עמידות של חיידק נפוץ ובעייתי זה לצורך קביעת הטיפול הנכון לחולה, ומניעה של כשלונות טיפוליים.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
  1. רופאים בארץ רושמים פרוטוקולים לא אפקטיביים ולא לומדים ונשארים מעודכנים על המקצוע שלהם. רושמים אזיט 1 גרם מנה אחת כאשר מזמן ידוע שפרוטוקול 4 ימים 1 גרם ואז 3 ימים של 500 עובד טוב יותר, ועכשיו לפי הכתבה גם זה כבר לא יעיל מאוד. זנים עמידים לאנטיביוטיקה לא נוצרים רק על ידי אנשים שמםסיקים באמצע הטמפול אלא על ידי רופאים עצלנים ורשלנים שרושמים מרשמים לא אפקטיביים ומיושנים. קו3ה גם במכבי וגם בכללית. מדבר מניסיון אמשי עכשיו עכשיו.

  2. מעניין שרק פה בארץ כשמדברים על החיידק אומרים שהוא עמיד לאנטיביוטיקה אז אני רוצה לחדש פה למי שלא יודע בצרפת יש אנטיביוטיקה בשם Pyostacine 500 מחסל אותו במהירות תוך זמן קצר

0:00
0:00