נוטלים אנטיביוטיקה ולא נפטרים מדלקות בנרתיק ובשופכה – איך ולמה זה קורה?

במשך תשע שנים נערך בקופת החולים מאוחדת מחקר שבדק ועקב אחרי המחוללים העיקריים הגורמים לזיהומים השכיחים העוברים ביחסי מין, בהם לוקים מדי שנה עשרות אלפי גברים ונשים בישראל. את המחקר הובילו ד"ר דוד ששה, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום המחלות הזיהומיות בקופה ואורית טרייגרמן ,מנהלת המעבדה המרכזית למיקרוביולוגיה.

מדובר בקבוצת חיידקים הגורמים בגברים לדלקת של השופכה (אורתריטיס), ובנשים לדלקת של הנרתיק וצוואר הרחם. בין החיידקים הנפוצים שנבדקו נכללו חיידק הזיבה (גונוריאה), כמו גם כלמידיה ומיקופלסמה. מיקופלסמה גניטליום הינו החיידק השני בשכיחותו (אחרי כלמידיה) הגורם לדלקת של השופכה, הנרתיק וצוואר הרחם והוא לא רק נפוץ ושכיח במיוחד אלא גם קשה לטיפול בשל עמידותו לתכשירים אנטיביוטיים רבים.

בעבודת המחקר שהוצגה ב-ECCMID (הכנס השנתי של החברה האירופית למחלות זיהומיות), שנערך השבוע, נחשפה לראשונה שכיחות הופעת מוטציות עמידות של מיקופלסמה לאזיתרומיצין בישראל, ונמצא כי בשליש ממקרי הזיהום בחיידק זה, החיידק עמיד, ועמידותו הופכת את הטיפול ללא יעיל. כשלונות טיפוליים אלה הם סיבה להמשך סבל והדבקה.

בעקבות המחקר מקדמת מעבדת "מאוחדת" בימים אלה את הכנסת בדיקת העמידות של חיידקי המיקופלסמה לשגרת הבדיקות שהמעבדה מבצעת. באופן זה, כל בדיקה חיובית למיקופלסמה תוביל לבדיקת עמידות גנטית של החיידק ותאפשר לרופא להתאים למטופל טיפול אנטיביוטי מיטבי, שיגדיל את הסיכוי להצלחה טיפולית מ-60% בלבד (כאשר מטפלים ללא מידע על עמידות החיידק) ליותר מ-90%.                

לעבודה מחקר זו חשיבות מרובה בכך שהיא מדגישה את הצורך בבדיקת עמידות של חיידק נפוץ ובעייתי זה לצורך קביעת הטיפול הנכון לחולה, ומניעה של כשלונות טיפוליים.