מעשנים בגיל העמידה נוטים לדווח על אובדן זיכרון ובלבול הרבה יותר מאשר לא מעשנים. הסבירות לירידה קוגניטיבית נמוכה יותר עבור אלה שהפסיקו, כך מצא מחקר חדש. המחקר מאוניברסיטת אוהיו סטייט הוא הראשון שבחן את הקשר בין עישון לירידה קוגניטיבית באמצעות הערכה עצמית של שאלה אחת ששואלת אנשים אם הם חוו החמרה קוגנטיבית, אובדן זיכרון ו/או בלבול בתדירות גבוהה יותר לאחרונה.
הממצאים מתבססים על מחקרים קודמים שביססו קשרים בין עישון למחלת אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה, ויכולים להצביע על הזדמנות לזיהוי תסמינים בשלב מוקדם יותר בחיים – כך אמרה ג'נה רייצ'יק, המחברת הראשית של המחקר, המופיע בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease.
״ממצאים אלה מהווים עדות נוספת לכך שהפסקת עישון טובה למעשנים לא רק מסיבות נשימתיות ולבביות – אלא כדי לשמור על בריאות נוירולוגית״, אמרו רייצ'יק, סטודנטית לדוקטורט במכללה לבריאות הציבור של מדינת אוהיו, והסופר הבכיר ג'פרי ווינג, עוזר פרופסור לאפידמיולוגיה.
"הקשר שראינו היה משמעותי ביותר בקבוצת הגיל 45-59, מה שמרמז על כך שהפסקת עישון בשלב זה של החיים עשויה להועיל לבריאות הקוגניטיבית", אמר וינג. ״הבדל דומה לא נמצא בקבוצה הוותיקה ביותר במחקר, מה שאומר שהפסקת עישון בשלב מוקדם יותר תתן יתרונות משמעותיים יותר״, הוא אמר. נתוני המחקר הגיעו מהמערכת הלאומית למעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים לשנת 2019.
