מחקרים

פרה-ביוטיקה עשויה להקל על חרדה בקרב מבוגרים צעירים

מחקר הראה שפרה-ביוטיקה עשויה להפחית חרדה אצל נשים צעירות באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעיים שלהן

חיידקי מעיים. אילוסטרציה

קיים קשר הדוק ודו-כיווני בין המעיים למוח, שנקרא ציר המעיים-מוח, והוא מאפשר לחיידקי המעיים להשפיע על מצב הרוח, עם קשרים אפשריים לחרדה ודיכאון. ישנן עדויות לכך שפרה-ביוטיקה, אשר מזינה את החיידקים "הידידותיים" במעיים, יכולה לסייע בהפגת דיכאון אצל מבוגרים בריאים. מחקר חדש מראה שסוג מסויים של פרה-ביוטיקה עשוי להפחית חרדה אצל נשים מסוימות בסוף גיל ההתבגרות, באמצעות שינויים בהרכב חיידקי המעיים שלהן.

יש להבחין בין פרה-ביוטיקה לפרוביוטיקה. פרוביוטיקה הם חיידקים חיים שנמצאים במאכלים או תוספי מזון מסויימים. פרה-ביוטיקה זה האוכל של הפרוביוטיקה – חומרים פחמימתיים (בעיקר סיבים) שבני אדם אינם מסוגלים לעכל, וחיידקים מועילים במעיים ניזונים מהם.

במבט ראשון, למוח ולמעיים אין הרבה מן המשותף, אך במציאות הם פועלים בצמוד זה לזה באמצעות חילופי אותות הורמונליים, חיסוניים ועצביים. המיקרואורגניזמים החיים במעי האנושי ממלאת תפקיד חשוב במערכת יחסים זו. לדוגמה, מחקר בעכברים הראה שירידה משמעותית במגוון חיידקי המעיים, או מספר מוגבר של מיני חיידקים הגורמים למחלות, עלולים להוביל לדיכאון. לעומת זאת, ישנן עדויות לכך שצריכת פרוביוטיקה, כלומר הכנסת חיידקים ידידותיים למעי, יכולה לשפר את תסמיני הדיכאון.

מחקרים שנערכו בעבר הראו שפרוביוטיקה לבדה או בשילוב עם פרה-ביוטיקה עשויים להיות טיפולים יעילים לדיכאון. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שפרה-ביוטיקה עשויה לסייע לאנשים בריאים להתמודד עם לחץ ולהפחית צורות קלות של חרדה. לדוגמא, מחקר משנת 2014 הראה שתוסף פרה-ביוטי הנקרא גלקטו-אוליגוסכרידים (GOS) הפחית במבוגרים בריאים את יצירת הורמון הלחץ קורטיזול ושיפר את כישורי העיבוד הרגשי שלהם.

GOS הוא פחמימה שבני אדם אינם מסוגלים לעכל. ה-GOS מגיע למעי שלם, והחיידקים החיים במעי ניזונים ממנו. על בסיס המחקר משנת 2014, פסיכולוגים מאוניברסיטת סארי שבבריטניה בדקו האם GOS יכול להועיל לבריאותן הנפשית של נשים מתבגרות וצעירות (בין הגילאים 18-25).

המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות הוא שלב התפתחותי חשוב בו מתפתחת יכולתו של האדם לווסת רגשות כמו פחד וחרדה. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports Nature מראה שהתוסף עשוי להפחית חרדה. השימוש בתוסף העלה במעט סוג של חיידקים שנקראים Bifidobacterium במעיים של אותם אנשים, מה שעשוי להסביר את השינוי הזה.

GOS נמצאים באופן טבעי בקטניות, חומוס, קשיו ופיסטוק, חלב סויה, אפונה, סלק ועוד. החוקרים ציינו שהשימוש בתוסף המזון או צריכה שלו באמצעות המזונות המכילים אותו, מגדיל את כמות החיידקים המועילים במעיים וגם משפר את בריאות הנפש של הנשים הצעירות, והן לשיפור בריאות הנפש והרווחה. הדבר עשוי להיות חשוב במיוחד בתקופה ההתפתחות של נערות מתבגרות, תקופה בה דפוסי ההתנהגות ורשתות המוח הבסיסיות מתפתחים ברציפות.

החוקרים כותבים שאצל בעלי חיים, גיל ההתבגרות הוא זמן קריטי בו חיידקי המעיים עוזרים לכוונן את ציר המעיים-מוח. כדי לבחון את ההשערה שלהם, הם גייסו 64 מתנדבות בריאות בגילאי 18-25. המתנדבות לא אובחנו בעברן עם חרדה, לא נטלו תופסי פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה ולא השתמשו באנטיביוטיקה בשלושת החודשים לפני הניסוי. במסגרת המחקר, המתנדבות צרכו תוסף GOS או פלצבו מדי יום במשך 4 שבועות. בתחילת וסיום תקופת המחקר הם מילאו שאלונים סטנדרטיים להערכת חרדה, דיכאון, מצב רוח, וויסות רגשי. הן גם עברו בדיקה שבודקת את ההטיה הרגשית כלפי גירויים חיוביים או שליליים. בנוסף, הן סיפקו דגימת צואה בתחילת המחקר ובסיומו כדי לאפשר לחוקרים להעריך שינויים בהרכב חיידקי במעיים שלהם. מתוך 64 משתתפות שהתחילו את המחקר, 48 השלימו אותו.

החוקרים חילקו את המשתתפות לקבוצות: קבוצת חרדה גבוהה וקבוצת חרדה נמוכה, על סמך הדיווחים שלהן בתחילת המחקר. בקבוצת החרדה הגבוהה, הנשים שלקחו GOS דיווחו על ירידה ברמת החרדה בהשוואה לקבוצת החרדה הגבוהה שלקחה את הפלצבו. המשתתפות בקבוצת החרדה הגבוהה הראו גם הטיה מופחתת לגירויים שליליים, והגברה של הטיה לגירויים חיוביים, וכן היתה אצלן עלייה משמעותית בכמות חיידקי ה-Bifidobacterium במעיים.

למרות המספר הקטן של המשתתפות במחקר, החוקרים טוענים שהממצאים מצביעים על כך שלפרה-ביוטיקה יש עתיד מבטיח כגישה טיפולית לדיכאון וחרדה. עם זאת, נדרש מחקר נוסף בכדי לבסס את יעילותם.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *