ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההשמנה כמחלה כרונית מתקדמת. במצבים של השמנת יתר, הפרעות אנדוקרינולוגיות (בעיות הורמונליות) כמו סינדרום קושינג והיפותירואידיזם עלולות להוביל לעלייה נוספת במשקל ולהחמרה בליקוי התפקוד המטבולי.
בהשמנת יתר יש לעתים קרובות מאוד גם מצבים של תפקוד אנדוקריני לקוי, בהם תפקוד גונדות לקוי (בעיקר מחסור בטסטוסטרון בגברים וסינדרום שחלות פוליציסטיות בנשים), אי סדירויות בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל, הפרעות הקשורות בהורמון הגדילה ובויטמין D. בשל כך, אנדוקרינולוגים עשויים להפנות אנשים הסובלים מהשמנת יתר לבירור אנדוקריני ולשקול עבורם טיפול הורמונלי.
סקירה שנעשתה לאחרונה וכן הנחיה רלוונטית שיצאה מתוך ה-European Society of Endocrinology סיפקו תקציר ראיות והנחיות ברורות לגבי בירור אנדוקריני וטיפול באנשים הסובלים מהשמנת יתר.
עם החרגה של בדיקת סקר להיפותירואידיזם, רוב הבירור האנדוקריני אינו מומלץ בהיעדר מאפיינים קליניים של סינדרומים אנדוקריניים בהשמנת יתר.
כמו כן, טיפול הורמונלי נדרש לעיתים רחוקות בלבד. הנחיות אלו צפויות לסייע בהפחתת בדיקות אנדוקריניות מיותרות במטופלים שהופנו להערכת השמנת יתר, ולעודד רופאים להתמקד בעידוד המטופלים שלהם לרדת במשקל. במידה שיצליחו במאמצים אלה, הם יסייעו בסבירות גבוהה למטופלים לתקן בעיות הורמונליות.
