סרטן מוקדם בנזופרינקס (לוע האף) עשוי להיות קשה לזיהוי כאשר הגידול הראשוני ממוקם במקום שלא ניתן לצפות בו באמצעות אנדוסקופיה. על כן, במסגרת מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל מטופלים שנמצאים תחת סקירה לסרטן בנזופרינקס תוך שימוש ב-DNA של וירוס EBV בדם, החוקרים ביצעו מחקר שמטרתו לבדוק האם MRI יכול לזהות גידולים שלא ניתנים לזיהוי עם אנדוסקופיה.
מטופלים עם תוצאה חיובית קבועה של DNA של EBV עברו בדיקה אנדוסקופית וביופסיה כאשר עלה חשד לסרטן בנזופרינקס. בהמשך עברו MRI שפוענח ללא ידיעה של ממצאי האנדוסקופיה. משתתפים עם תשובה שלילית באנדוסקופיה ותשובה חיובית ב-MRI נקראו לעבור ביופסיה או להיות במעקב.
החוקרים העריכו את הביצועים האבחנתיים באמצעות חישוב רגישות, סגוליות ודיוק, על בסיס אישור האבחנה של סרטן בנזופרינקס. זאת במסגרת המחקר ההתחלתי או במהלך תקופת מעקב שנמשכה לפחות שנתיים.
275 מטופלים עברו בדיקה אנדוסקופית ו-MRI. מתוך 275 מטופלים, 34 אובחנו עם סרטן בנזופרינקס. שניים אובחנו עם סוגי סרטן אחרים. 239 לא אובחנו בסרטן במהלך תקופת מעקב עם חציון של 36 חודשים.
תוצאות המחקר הראו כי הרגישות, הסגוליות והדיוק של בדיקה אנדוסקופית היו 76.5%, 97.5% ו-94.9%, בהתאמה, ו-91.2%, 97.5% ו-96.7% עבור MRI, בהתאמה. כמו כן, מטופל אחד מתוך 34 (2.9%) אובחן רק באמצעות אנדוסקופיה ושישה מטופלים מתוך 34 (17.6%) אובחנו רק באמצעות MRI כאשר שניים מתוכם שאובחנו עם מחלה בשלב 1 היו תחת מעקב שהראה גדילה איטית ב-MRI, אך ללא שינוי בבדיקות אנדוסקופיות במשך 36 חודשים.
החוקרים הסיקו כי ל-MRI יש תפקיד משלים בזיהוי סרטן בנזופרינקס וכי הוא מאפשר גילוי מוקדם יותר של גידולים שלא נצפים באנדוסקופיה.
