המחקר בעכברים של אוניברסיטת קולג׳ לונדון, שפורסם בכתב העת Neuron, הוא הראשון שהראה כיצד הורמוני רעב יכולים להשפיע ישירות על פעילות ההיפוקמפוס במוח כאשר בעל חיים צריך לקבל מזון.
המחבר הראשי, ד"ר אנדרו מקסקיל מהמחלקה למדעי המוח, פיזיולוגיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת קולג׳ לונדון אמר: "כולנו יודעים שההחלטות שלנו יכולות להיות מושפעות עמוקות מהרעב שלנו, מכיוון שלאוכל יש משמעות שונה בהתאם לשאלה אם אנחנו רעבים או שבעים. רק תחשבו כמה אתם יכולים לקנות כשאתם קונים במכולת על בטן ריקה. אבל מה שנראה כמו תהליך פשוט הוא למעשה מסובך מאוד במציאות; זה דורש את היכולת להשתמש במה שנקרא 'למידה קוטנקסטואלית'. מצאנו שחלק במוח שחיוני לקבלת החלטות רגיש באופן מפתיע לרמות הורמוני הרעב המיוצרים במעיים שלנו, מה שלדעתנו עוזר למוח שלנו להתאים את בחירות האכילה שלנו לקונטקסט".
לצורך המחקר, החוקרים הכניסו עכברים לכלוב שיש בו מעט מזון, ובדקו כיצד העכברים מתנהגים כשהם רעבים או שבעים, תוך הדמיה של מוחם בזמן אמת כדי לחקור פעילות עצבית. כל העכברים השקיעו זמן בחקירת המזון, אבל רק החיות הרעבות התחילו לאכול. החוקרים התמקדו בפעילות המוחית בחלק התחתון של ההיפוקמפוס, אזור קבלת החלטות במוח שנתפס כמסייע לנו ליצור זיכרונות ולהשתמש בהם כדי להנחות את התנהגותנו.
המדענים מצאו כי הפעילות בתת-קבוצה של תאי מוח בהיפוקמפוס גדלה כאשר בעלי חיים התקרבו למזון, ופעילות זו עיכבה את החיה מלאכול.
