חוקרים באוניברסיטת גטבורג פיתחו שלוש מערכות שעשויות בעתיד לחולל שינוי משמעותי בעבודת הרופאים.
אחד מהכלים תומכי ההחלטות הללו, שפורסם כעת, ניתן להורדה ללא תשלום מאתר מחקרי למידת המכונה של דום לב בגטבורג. עם זאת, תוצאות מהאלגוריתם צריכות להיות מפורשות על ידי אנשים עם הכישורים הנכונים. תמיכה בהחלטות המבוססת על בינה מלאכותית מתרחבת מאוד בתחומים רבים של טיפול רפואי, ומתנהלים דיונים נרחבים על האופן שבו שירותי טיפול ומטופלים כאחד יכולים להפיק ממנה את התועלת הרבה ביותר.
האפליקציה משתמשת בנתונים ממאגר החייאות לב-ריאה שוודי על עשרות אלפי מקרים של מטופלים. חוקרים מאוניברסיטת גטבורג השתמשו בצורה מתקדמת של למידת מכונה כדי ללמד מודלים של חיזוי קליני לזהות גורמים שונים שהשפיעו על תוצאות הטיפול. האלגוריתמים לוקחים בחשבון גורמים רבים את טיפול הניתן לתוצאות הטיפול, לדוגמה, נתונים קודמים על בעיות בריאותיות, תרופות ומצב סוציו-אקונומי.
יעברו כמה שנים עד שההמלצות הרשמיות לטיפול בדום לב צפויות לכלול בינה מלאכותית, אך רופאים חופשיים להשתמש במודלי חיזוי אלה ובשיטות חדשות אחרות המבוססות על ראיות. בראש קבוצת המחקר העובדת על תמיכה בהחלטות לטיפול בדום לב עומד ארז רושני, חוקר באקדמיית סלגרנסקה של האוניברסיטה ורופא מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי סלגרנסקה.
"גם אני וגם כמה מעמיתיי שמטפלים בחולים עם דום לב התחלנו להשתמש במודלי החיזוי של הבינה המלאכותית כחלק מהתהליך שלנו להחליט על רמת הטיפול. השימוש בבינה המלאכותית אומרת לעתים קרובות שאנחנו מקבלים אישור להחלטות שכבר הגענו אליהן. ובכל זאת, זה עוזר לנו לא להכפיף את המטופלים לטיפול כואב שסביר מאוד שלא יועיל למטופל, תוך חיסכון במשאבי הטיפול", אומר רושני.
