לחולי סרטן נשואים יש שרידות טובה יותר מתמותה מסרטן על פני מקביליהם שאינם נשואים. אם ניתן יהיה להעלות את שיעורי הזיהוי המוקדם והטיפול בסרטן בקרב חולים לא נשואים, יכול להיות שהפער יצטמצם.
מטרת המחקר שהתפרסם בכתב העת JAMA Open Netork היתה לבחון את הקשר בין נישואים לבין שרידות מסרטן, שלב המחלה בעת האבחנה וסוג הטיפול בקרב מטופלים עם תשעה סוגים שונים של גושים ממאירים. כמו כן, החוקרים רצו לבחון האם ניתן להמליץ על שיטות לצמצום פער בשרידות בין נשואים לשאינם נשואים.
המחקר כלל מטופלים בני 18 שנים ומעלה אשר אובחנו באחד מתוך תשעה סוגי סרטן בין התאריכים 1 לינואר 2007 ועד 31 לדצמבר 2016. התוצא העיקרית שנבדקה היה יחס זמנים של שרידות מסרטן בהשוואה בין קבוצת מטופלים נשואים לבין קבוצת מטופלים שאינם נשואים (כולל פרודים, גרושים, אלמנים, ידועים בציבור). במחקר השתתפו 1,733,906 מטופלים (51.6% נשים, 61.6% נשואים, גיל ממוצע 63 שנים). תוצאות המחקר הדגימו כי חולים נשואים נמצאו עם שרידות מסרטן טובה משל מקביליהם שאינם נשואים ויותר בגברים מאשר בנשים.
מסקנת החוקרים היתה כי ישנם פערי שרידות בין נשואים לשאינם נשואים אשר קשורים לזיהוי ואבחון מוקדם של סרטן שד, מעי גס וחלחולת, אנדומטריום ומלנומה. כמו כן, הפערים היו נוכחים גם במשתנים תלויי טיפול בסרטן ריאה, לבלב וערמונית. ממצאים אלה גם מדגימים כי מצב נישואים מהווה מרכיב חשוב יותר בשרידות מסרטן של גברים יותר מנשים.
