התמקדות במטבוליזם של ברזל בתאי מערכת החיסון עשויה להציע גישה חדשה לטיפול בזאבת (לופוס) סיסטמטית – הצורה הנפוצה ביותר של זאבת מחלה אוטואימונית כרונית. צוות רב-תחומי של חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט גילה כי חסימת קולטן לקליטת ברזל מפחיתה את נזקי המחלה ומקדמת את פעילותם של תאי רגולטוריים אנטי דלקתיים במודל של עכברים חולי זאבת. הממצאים פורסמו ב-13 בינואר בכתב העת Science Immunology.
זאבת, מתרחשת כאשר המערכת החיסונית תוקפת את הרקמות הבריאות של האדם עצמו, וגורמת לכאב, דלקת ונזק לרקמות. זאבת משפיעה לרוב על העור, המפרקים, המוח, הריאות, הכליות וכלי הדם. כ-1.5 מיליון אמריקאים ו-5 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מצורה מסוימת של זאבת, על פי קרן הזאבת של אמריקה.
הטיפולים בזאבת נועדו לשלוט בסימפטומים, להפחית את התקפת המערכת החיסונית על הרקמות ולהגן על איברים מפני נזק. רק תרופה ביולוגית ממוקדת אחת אושרה לטיפול בלופוס בשנת 2011.
"זה היה אתגר אמיתי להמציא טיפולים חדשים לזאבת", אמר ג'פרי רת'מל, פרופסור לפתולוגיה, מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה ויו"ר קורנליוס ונדרבילט באימונוביולוגיה. "אוכלוסיית החולים והמחלה הן הטרוגניות, מה שמקשה על תכנון וניהול ניסויים קליניים".
לקבוצתו של רתמל יש עניין רב שנים בזאבת כחלק ממאמץ רחב יותר להבין מנגנונים של אוטואימוניות. כאשר הפוסט-דוקטורנטית קלסי ווס החלה לחקור את חילוף החומרים של תאי חיסון בזאבת, היא הבחינה כי ברזל נראה כ"מכנה משותף במרבית הבעיות בתאים", לדבריה. היא גם הסתקרנה מהממצא שלפיו לתאי חיסון של חולים עם זאבת יש רמות ברזל גבוהות, למרות שהחולים לעתים קרובות אנמיים.
מקור –
