סכיזופרניה היא הפרעה נפשית חמורה שמופיעה לראשונה בבגרות המוקדמת ברוב המקרים. היא מאופיינת בהזיות, במחשבות שווא ובחשיבה לא מאורגנת. המחלה מושפעת גם מגנטיקה וגם מהסביבה, ועד כה המנגנון בו היא מתפתחת אינו מובן לחלוטין. במשך שנים רבות ניסו למצוא דרכים להוריד את הסיכון לפתח את המחלה באנשים המצויים בסיכון מוגבר אך ללא הצלחה.
כדי לבחון זאת לעומק ולנסות להיות הראשונים לפתח אסטרטגיות מניעה לסכיזופרניה, קבוצת מדענים בחנה רשומות רפואיות של למעלה מ-56,000 מתבגרים אשר קיבלו אנטיביוטיקה בעת שפנו לשירותי בריאות הנפש.
פרופסור איאן קלהר, מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים באוניברסיטת אדינבורו אשר עומד בראש המחקר, מציין כי: "כמחצית מהאנשים שפיתחו סכיזופרניה פנו בעבר לשירותי בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים עקב בעיות נפשיות אחרות. נכון לעכשיו, אין לנו התערבויות הידועות כמפחיתות את הסיכון לפתח סכיזופרניה בקרב צעירים אלה."
החוקרים הופתעו לגלות שמתבגרים שטופלו באנטיביוטיקה שנקראת דוקסיציקלין היו בעלי סיכון נמוך בעד 35% לפתח סכיזופרניה ביחס למתבגרים שקיבלו סוגים אחרים של אנטיביוטיקה.
דוקסיציקלין היא אנטיביוטיקה רחבת טווח שמשמשת פעמים רבות לטיפול באקנה קשה בקרב מתבגרים. לדוקסיצילין אפקט אנטי-דלקתי הפועל גם על תאי המוח. בין היתר, האנטיביוטיקה משפיעה על "גיזום סינפטי", תהליך סלקציה בו יש ניוון של קשרים סינפטיים מסוימים. זהו תהליך חשוב והכרחי להתפתחות התקינה של המוח, אך גיזום סינפטי מוגבר מקושר להתפתחות סכיזופרניה.
במאמרם שפורסם בכתב העת The American Journal of Psychiatry מסבירים החוקרים כי לדעתם האפקט המגן של דוקסיצילין מפני סכיזופרניה קשור לאינטראקציה של האנטיביוטיקה עם הגיזום הסינפטי במוח.
