מאת ד"ר תילי פישר יוסף, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות
לאחר שבועות ארוכים של לחימה ומתח מתמשך, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, נדמה שהחיים יחלו לחזור בהדרגה לשגרה. אבל לצד החזרה לעבודה, ללימודים ולשגרה משפחתית יש תחום אחד שרבים מאיתנו הזניחו בתקופה האחרונה: הבריאות האישית.
כרופאת משפחה, בחודש האחרון על רקע המצב הביטחוני, אני רואה ירידה במספר המטופלים שמגיעים לביקורים שגרתיים כשהם מרגישים לכאורה בריאים – תופעה שממחישה עד כמה קל להזיז את הבריאות הצידה כשיש דברים דחופים יותר על הפרק. לא מעט מטופלים מניחים שאם בדיקת הדם האחרונה שלהם יצאה תקינה, כנראה שהכל בסדר. אבל חשוב לומר בצורה ברורה: ספירת דם תקינה אינה תחליף לרפואה מונעת. יש בעיות בריאותיות שלא ניתן לגלות בבדיקת דם רגילה, ויש מחלות שבהן דווקא בדיקות סקר ייעודיות הן אלה שמאפשרות גילוי מוקדם, בזמן שבו אפשר באמת לשנות מהלך חיים.
בתוך המציאות המורכבת, נשים רבות שמחזיקות את הבית, את הילדים ולעיתים גם מתמודדות עם בן זוג במילואים נוטות לשים את עצמן אחרונות בתור – והבדיקות הללו נדחקות לסוף סדר העדיפויות. דווקא כאן חשוב להזכיר: גם בתוך עומס החיים, חשוב להשאיר מקום לבדיקות האישיות – לא מתוך פינוק, אלא מתוך אחריות בסיסית לבריאות. עכשיו זה הזמן להחזיר את הבדיקות הללו לראש סדר העדיפויות. אחת הבדיקות שרבות דחו היא ממוגרפיה לסרטן השד. ההמלצה עבור רוב הנשים היא לבצע אחת לשנתיים בגילאי 50-74 – בדיקה פשוטה יחסית שיכולה לאתר ממצאים בשלב מוקדם. גם סקר לסרטן צוואר הרחם נדחה אצל רבות: לנשים פעילות מינית בגילאי 25-54 מומלץ לבצע משטח ובדיקת HPV אחת לשלוש שנים.
גם בתחום סרטן המעי הגס יש חשיבות מכרעת לשגרה: בגילאי 50-74 חשוב לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה או קולונוסקופיה אחת לעשור, בהתאם להמלצה הרפואית האישית. אלה בדיקות שמיועדות בדיוק לאנשים שמרגישים טוב מאוחר להגיע רק כשכבר יש כאבים, ירידה במשקל או דימום – אלו סימנים שיכולים להעיד על מחלה מתקדמת וקשה יותר לטיפול.
לצד בדיקות הסקר, יש חשיבות גם להמשך שגרת החיסונים. חיסון הפפילומה, למשל, הוא כלי משמעותי במניעה של סרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, האנוס סרטני חלל הפה וקונדילומות, והחל מספטמבר מטופלים ומטופלות בני 18-26 יכולים להשלים את החיסון ללא עלות בקופות החולים אך רבים דוחים אותו בתקופות של חוסר יציבות. חשוב להבין: גם בשעת חירום, שגרת החיים נמשכת, וגם החשיפה לזיהומים ולסיכונים. לכן חשוב להמשיך ולהשלים חיסונים לפי גיל והמלצות רפואיות, ולא להמתין ל"ימים רגועים יותר".
חיסונים נוספים חשובים – כמו חיסונים כנגד דלקת ריאות ושלבקת חוגרת בבני 65 ומעלה ומדוכאי חיסון, חיסון כנגד וירוס הRSV במטופלים עם מחלות ריאה, וכמובן חיסוני טיפת חלב. החיסונים מונעים תחלואה קשה ואשפוזים. אם בשגרה לא היינו רוצים להתאשפז – ודאי שלא נרצה בימי מלחמה.
ישנן בדיקות נוספות שלא כדאי להזניח. סקר לאוסטאופורוזיס באמצעות בדיקת צפיפות עצם מומלץ בגיל 65 ויכול לסייע באיתור מוקדם של ירידה בצפיפות העצם לפני שמופיעים שברים. בקרב אוכלוסיות בסיכון, ובפרט מעשנים, חשוב להכיר גם את הצורך בסקר לסרטן ריאות באמצעות CT חזה במינון נמוך אחת לשנה בגילאי 65-74 – בדיקה שרק לאחרונה נכנסה לסל הבריאות, וכן בדיקת סקר למפרצת לשל אבי העורקים בקרב מעשנים באותם גילאים.
במקביל, חשוב לבצע את בדיקות הדם התקופתיות המומלצות. ברוב האוכלוסיה הבוגרת מדובר במעקב אחר סוכר וכולסטרול אחת למספר שנים, אולם במי שכבר סובלים ממחלות מטבוליות ומחלות לב וכלי דם – המעקב צריך להיות הדוק יותר וחשוב להמשיך להקפיד עליו ככל הניתן גם בעיתות מלחמה.
דווקא עכשיו, כשהמציאות מאפשרת רגע של נשימה, חשוב לנצל את ההזדמנות הזו. לא מדובר בצעדים גדולים או מורכבים אלא בהחלטות קטנות: לקבוע תור, להתייעץ עם הרופאה, ולהשלים את מה שנדחה. לפעמים פעולה אחת פשוטה יכולה להשפיע על הבריאות לשנים קדימה.
