קולכיצין היא תרופה שכיחה לטיפול בחולי גאוט. מנגנון הפעולה שלה כולל הפחתה של התגובה הדלקתית בגוף. מאחר שדלקת ממושכת עשויה לפגוע בלב ובכלי הדם, ואף לתרום להתפתחות שבץ מוחי או התקפי לב, עלתה סברה כי קולכיצין עשויה לסייע במניעה של אירועים אלו באנשים עם גורמי סיכון לבביים.
בכדי לבחון זאת, קבוצת חוקרים העריכה את ההשפעות ארוכות הטווח של נטילת קולכיצין במינון נמוך לאורך זמן. לשם כך הם בחנו 12 מחקרים שונים שכללו 23,000 נבדקים אשר סבלו מהיסטוריה של מחלות לבביות.
משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצה הראשונה נטלו קולכיצין במינון נמוך לפחות פעם ביום למשך שישה חודשים, ואילו המשתתפים בקבוצה השנייה קיבלו פלצבו – תרופת דמה.
במאמרם שפורסם בכתב העת Cochrane Database of Systematic Reviews מספרים החוקרים על תוצאות עבודתם. הם גילו כי עבור כל 1,000 אנשים שנטלו קולכיצין באופן קבוע, נמנעו 9 התקפי לב ו-8 שבצים מוחיים.
"מתוך 200 אנשים עם מחלות לב וכלי דם, היינו מצפים ששבעה יחוו התקפי לב וארבעה שבצים מוחיים, השימוש בקולכיצין במינון נמוך יכול למנוע כשני התקפים מכל סוג", אומר ד"ר רמין אברהימי שהוביל את המחקר. "זה יכול לעשות הבדל אמיתי עבור חולים החיים עם סיכון קרדיווסקולרי מתמשך."
מכיוון שמחלות לב וכלי דם נותרות גורם המוות המוביל בעולם, יש משמעות נרחבת לפיתוח אסטרטגיות מניעה עבור האוכלוסייה, ובמיוחד עבור בעלי גורמי סיכון. שימוש בקולכיצין עשוי להוות אסטרטגיה במחיר נגישה וזמינה למניעת בעיות לב בחולים בסיכון גבוה.
