תפוצה: אזורי הארץ בהם יש כרמי זיתים רבים ובהם ניתן למצוא גם עצי זית בר הם הגליל התחתון, הרי שומרון ויהודה וכן ישנם כרמי זיתים גם במישור החוף ובנגב. בנוסף לכרמי הזיתים שניטעו למטרות חקלאיות, ניטעו עצי זית לנוי ברחובות של ערים רבות ובגינות פרטיות.
עונת הפריחה בישראל: נמשכת כשבועיים בחודש אפריל אך האבקה האלרגנית שלהם נישאת באוויר במשך כחודש וחצי (עד סוף מאי). לא ברור אם האבקה הנמצאת באוויר בימים שלאחר סיום הפריחה, מקורה ברוחות המביאות אבקה מארצות צפוניות לנו (לבנון, סוריה וטורקיה) או באבקה מקומית אשר נישאת במשבי רוח.
מידע כללי: הזית הוא עץ ים-תיכוני אשר, לפי עדויות ארכיאולוגיות, בוית לראשונה בעמק הירדן לפני 7,000 שנה [1] ומאז היו בחלקים רבים של הארץ כרמי זיתים. הזית היה נפוץ בארץ עוד משחר ההיסטוריה והרוב המוחלט של שיירי עצים שמוצאים בחפירות ארכיאולוגיות הם של עצי זית ששימשו מלבד לייצור שמן ופרי גם כעצי בניין והסקה. עץ הזית משמש גם לייצור תכשיטים וכלי בית, הנמכרים לרוב בחנויות למזכרות.
כיום לא ניתן להבחין בין אוכלוסיות בר מקוריות לבין אוכלוסיות שעברו הכלאות עם עצי זית מכרמי זיתים שנטע האדם. בגלל ערכם הרב לאדם, כמקור לשמן איכותי ולפירות מאכל, מגדלים כיום זיתים בכל הארצות הסובבות את אגן הים התיכון וגם ביבשות אחרות, בצפון אמריקה ובדרומה, במזרח אסיה ובאוסטרליה. מוּכּרים בעולם זנים רבים של זיתים השונים זה מזה בצורה ובאיכות הפרי שלהם, אך אין מידע לגבי הבדלים ביניהם מבחינה אלרגנית.
לעלים של הזית צבע ירוק-כהה מצידם העליון ולבן מצידם התחתון, המכוסה בשערות מיקרוסקופיות. עצי הזית הם ירוקי-עד ואינם עומדים בשלכת. הם מחליפים את עליהם בהדרגה במשך השנה והעלים היבשים נושרים ומצטברים לרגלי העץ. ענפי הזית חלקים ובהירים וכך גם הגזעים של עצים צעירים. הגזעים של עצי זית בני שנים רבות הם מפותלים ויש בהם שקעים וחורים כתוצאה מפגעים שונים במשך הזמן.
[1] Langgut, D., Garfinkel, Y. 7000-year-old evidence of fruit tree cultivation in the Jordan Valley, Israel. Sci Rep 12, 7463 (2022). https://doi.org/10.1038/s41598-022-10743-6
