בעוד הרשתות החברתיות מתמלאות בשמועות ופרסומי כזב אודות השפעת חיסון הקורונה כביכול על הפוריות,פרסמו אתמול (ב') המועצה הלאומית לרפואת נשים ופריון, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בהסתדרות הרפואית יחד עם האיגוד הישראלי לחקר הפוריות (איל"ה) נייר עמדה משותף בדבר הקשר שבין מחלת הקורונה, החיסונים ופוריות האישה והגבר.
"לאור הדיווחים על הסתייגות של נשים וזוגות צעירים מקבלת החיסון עקב החשש לפגיעה בפוריות, חשוב להדגיש כי : אין כל בסיס מדעי או עובדות המצביעות על פגיעה בפוריות כתוצאה מחיסון באמצעות החיסונים המוכרים. מחלת ה- 19 Covid (קורונה) עלולה לפגוע במהלך ההיריון , לגרום למחלה חמורה יותר בנשים הנמצאות בהיריון ולגרום ללידה מוקדמת – על כן חשוב להתחסן כדי למנוע את התחלואה בקורונה", נאמר בנייר העמדה.
בהמשך מפרטים ומנמקים מחברי המסמך עליו חתמו פרופ' אליעזר שלו, יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה; פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה; פרופ׳ אדריאן שולמן, יו"ר איל"ה, פרופ׳ יואב יינון , יו״ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר וד״ר רינת גבאי, חברת ועד החברה לרפואת האם והעובר – את עמדתם בהקשר לתרכיב החיסון, הרכבו והטכנולוגיה שעומדת בבסיסו שאינם יכולים לגרום למחלה; כיצד ניתן תרכיב החיסון BNT162b2 של פייזר וגם על כך שעד היום לא הוכח באופן מבוסס שקיים קשר ספציפי של הנגיף ופגיעה בפריון של גברים שחלו וכמו כן שהחיסון איננו פוגע בפריון של גברים אלא שהוא מגן מפני המחלה.
"לא ידוע ולא תוארו בספרות המדעית בסיס מנגנוני או הוכחה ואף לא טענה לאפשרות של פגיעה בפריון נשים. מתחילת השימוש בתרכיב החיסון לא נרשמה עלייה בשיעורי ההפלות או המומים העובריים למיניהם ולא היה בסיס כלשהו להנחה על פגיעה אפשרית בפוריות האישה", קבעו הרופאים-המומחים מחברי נייר העמדה. "לעת הזאת, לאחר שניתנו כבר מיליוני חיסונים בעולם, אין כל תיאור בספרות המדעית לפגיעה בפריון בעקבות החיסון – לא של נשים ולא של גברים ובוודאי שאין הוכחה לפגיעה וירידה בפריון של זוגות המנסים להרות."
בהמשך מפרט המסמך מהו הסיכון מתחלואה בקורונה במהלך ההיריון והוא מצביע על כך ש"במחקרים שבוצעו בנושא הזה עולה כי נשים הרות, ובמיוחד נשים עם סיכון בריאותי ומחלות רקע, הנדבקות בקורונה במהלך הריון, מצויות בסיכון מוגבר בהשוואה לנשים שאינן הרות לפתח סיבוכים נשימתיים הדורשים טיפול נמרץ וצורך בהנשמה וכן הפרעות בקרישת הדם. ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שקיים סיכון ללידה מוקדמת או צורך באשפוז של הילוד. לכן, ממליצה המועצה להשלים את שני החיסונים לפני התחלת טיפולי הפריון ולפני הכניסה להריון".
כמו כן דן המסמך בסוגיית ההנקה ומציין שנשים מניקות לא נכללו בניסויים שבוצעו בתרכיב החיסון (לקראת קבלת האישור לשימוש בו) אולם המומחים בנושא זה אינם רואים סיכון לילוד מחיסון שתקבל האם המניקה וזאת על סמך הניסיון שהצטבר מהשימוש בתרכיבי חיסון נגד נגיפים אחרים. "העובדה היא שאין חלקיקי נגיף בתרכיב החיסון והסיכוי הקלוש אם בכלל שהחיסון יוכל להגיע אחרי הזרקתו לשריר הזרוע גם לחלב האם. יתר על כן, מאחר שהחיסון גורם להיווצרות נוגדנים כנגד המחלה אצל האם, הרי שאם וכאשר יגיעו הנוגדנים לילוד מחלב האם אזי הילוד גם הוא עשוי להיות מוגן מפני המחלה".
"יש לדעת שהסיבה היחידה שבעת הזאת אין המלצה גורפת לחיסון נשים הרות היא העובדה שמחקרי הבטיחות שנעשו בתרכיב החיסון החריגו מלכתחילה נשים הרות ולכן לא הוכחה הבטיחות המלאה של החיסון בהקשר לנזק להריון ו-או לעובר המתפתח. כן ממליצה המועצה על חיסון גם לנשים מניקות המעוניינות בכך.
"בשל חומרת מחלת הקורונה ופגיעתה הקשה אנחנו חוזרים וממליצים לכלל האוכלוסייה ובמיוחד לנשים בגיל הפוריות, לנשים הרות ולנשים מניקות, להמשיך ולהקפיד על שמירת כללי הריחוק החברתי ועל עטית מסכה ובכך להקטין את הסיכון לחשיפה לנגיף והדבקות במחלה. אשה הרה אשר היא ובן זוגה שומרים על נהלים אלו ואין סיכון גבוה לחשיפה לנגיף ו-או לגורם סיכון רפואי נוסף, יכולה לבחור בדחייה של קבלת החיסון לשליש השני להריון או לאחר הלידה.
בסיכום נייר העמדה מדגישים מחבריו: אין כל הוכחה שהחיסון גורם לירידה בפריון של בני הזוג. ההפך הוא הנכון, יתכן והחיסון אפילו עשוי להגן מפני ירידה בפוריות הגבר שעלולה להיות עקב פגיעה דלקתית של הנגיף במערכת המין של הגבר. לפיכך המועצה ממליצה על חיסון נשים וזוגות הנמצאים ו-או נזקקים לטיפולי פריון. זאת בעקבות הסיכון למחלה קשה יותר אצל נשים הרות עם סיכון יתר ללידות מוקדמות מחד, והעדר עדויות או מנגנון ביולוגי אפשרי לפגיעה של תרכיב החיסון בפריון . כן המליצו מחברי נייר העמדה לאפשר מתן חיסון לנשים הרות המעוניינות בכך – במיוחד אם הן בסיכון לחשיפה לנגיף ו-או סובלות ממחלות רקע המגבירות את הסיכון למחלה קשה. לפיכך מומלץ כי הדבר יעשה לאחר התייעצות וקבלת הסבר מהרופא המטפל על מגבלות המידע על בטיחות החיסון בעת ההיריון.
