המחקר, שפורסם בכתב העת Cell Metabolism, בדק מה קורה לגוף בתנאים של חמצן נמוך – כמו אלה השוררים בגבהים רבים. התוצאות היו דרמטיות: בעכברים שנחשפו לרמות חמצן נמוכות, הגלוקוז נעלם מזרם הדם כמעט מיד. למעשה, תאי הדם האדומים ספגו את הסוכר בקצב מרשים.
מסתבר שהתהליך הזה לא מקרי. תאי דם אדומים משתמשים בגלוקוז כדי לשחרר חמצן בצורה יעילה יותר לרקמות הגוף. כלומר, כשאין מספיק חמצן באוויר, התאים "שואבים" יותר סוכר מהדם כדי להתמודד עם המחסור. בפועל, הם מתפקדים כ"כיורי גלוקוז" – מבלי שהאדם עושה שום דבר מיוחד.
אבל החלק המרגש באמת הוא הצעד הבא. צוות המחקר פיתח גלולה ניסיונית בשם HypoxyStat, שמחקה את ההשפעה של גובה רב על הגוף – בלי שצריך לטפס על הר. בניסויים בעכברים סוכרתיים, הגלולה הצליחה לשנות לחלוטין את מהלך הסוכרת. יתרה מכך, ההשפעות החיוביות נמשכו שבועות ואפילו חודשים אחרי שהעכברים חזרו לנשום חמצן רגיל.
עדיין מדובר בשלב מוקדם של מחקר, וצריך לזכור שמה שעובד בעכברים לא תמיד עובד בבני אדם. עם זאת, הגישה הזו פותחת כיוון חדש לגמרי בטיפול בסוכרת – במקום להתמקד בלבלב או באינסולין, אפשר אולי לגייס את תאי הדם עצמם למאבק נגד רמות הסוכר הגבוהות. אם התוצאות יאושרו בניסויים קליניים, זה עשוי לשנות את הדרך שבה מטפלים בסוכרת ברחבי העולם.
