מחקרים

איך המוח מגיב לדום נשימה בשינה?

מחקר חדש גילה כיצד דום נשימה בשינה משפיע על הפעילות המוחית ומוביל לעליה בלחץ הדם

דום נשימה בשינה. אילוסטרציה

דום נשימה בשינה הוא מצב בו חלה חסימה זמנית של כ-10 שניות במהלך השינה. זו תופעה שכיחה וכ-40 מיליון מבוגרים בארה"ב סובלים ממנה. רובם משתמשים במסכה ייחודית שניתן להניח על הפנים במהלך הלילה. המסכה מזרימה אוויר לפיו ולאפו של המטופל, ומקלה על הנשימה גם במקרה של חסימה זמנית. עם זאת, המסכות יקרות ולא נוחות לשימוש, ומטופלים רבים נמנעים מלהשתמש בהם על אף היתרון הבריאותי שהן מקנות. כתוצאה מכך, החולים חשופים יותר לסכנות שנגרמות מדום נשימה בשינה.

לחץ דם גבוה קשור לעתים קרובות לדום נשימה בשינה. הסברה הרווחת היא שהמוח עובד קשה יותר כדי לווסת את זרימת הדם ואת הנשימה במהלך השינה. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת מיזורי מציע תובנה חדשה לגבי המנגנונים המוחיים שמעלים את לחץ הדם במקרה של דום נשימה בשינה.

החסימה בדרכי האוויר המאפיינת דום נשימה בשינה מונעת מחמצן להיכנס לריאות למספר שניות. כתוצאה מכך, ריכוז החמצן ירד, והמוח מסוגל לזהות זאת. החוקרים גילו שני הורמונים שמשתחררים מהמוח במצב של דום נשימה בשינה. הורמונים אלו נקראים אוקסיטוצין וקורטיקוטרופין, והם מעודדים עליה בלחץ הדם.

יתר לחץ דם מוביל לסיכון מוגבר לשבץ מוחי, לסיבוכים בחילוף החומרים ולמגוון בעיות בריאותיות. יש משמעות רבה למציאת טיפול שיוכל למנוע את ההשלכות השליליות של יתר לחץ דם שנגרם במנגנון זה. החוקרים מקווים כי תוצאות המחקר יוכלו לשמש בעתיד לפיתוח תרופות חדשות שיסייעו לסובלים מדום נשימה בשינה ויגנו עליהם מפני עליה בלחץ הדם. תרופות כאלו יכולות להיות מכוונות כלפי ההורמונים שהתגלו במחקר ולהוריד את רמתם בחזרה לרמה הבסיסית שמאפיינת אדם בריא.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00