אולימפיאדת טוקיו 2020 הייתה ייחודית לא רק בגלל שהתקיימה במהלך מגפת הקורונה, אלא בגלל היותה אירוע האתלטיקה הראשון שמדד ושידר את הדופק של המתחרים כאשר קשתים ברמה עולמית זכו בזהב אולימפי. ניתוח של נתונים ביומטריים אלה על ידי יונפנג לו מאוניברסיטת נאנג'ינג וסונגפה ז׳ונג מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור ממדעי הפסיכולוגיה מחזק מידע שבו אוהדי ספורט חשדו זה מכבר: כאשר ספורטאים מרגישים את הלחץ גואה, הביצועים שלהם נפגעים.
"מצאנו שדופק גבוה לפני הפעילות בזמן אמת קשור לביצועים ירודים", אמרו לו וז'ונג בראיון. "זה מצביע על כך שאפילו הספורטאים המקצועיים הטובים ביותר מושפעים לרעה מלחץ פסיכולוגי, למרות שהם בדרך כלל מאומנים היטב להתמודד עם לחץ".
חץ וקשת אולימפי כולל כמה סוגים של תחרויות אישיות וקבוצתיות, אך לצורך מחקר זה, לו וז'ונג התמקדו בתחרויות אינדיבידואליות בתוך המגדר שעבורן היו זמינים נתוני דופק. במהלך תחרויות אלה, שודרו קצבי הלב של 122 קשתים גברים ונשים, וצולמו 2,247 תמונות. הפדרציה העולמית בחץ וקשת, בשיתוף עם פנסוניק, מדדה את קצב הלב של ספורטאים באמצעות מצלמות בעלות תדירות פריימים גבוהה ויכולות לקבוע את הדופק של אדם בדיוק של 96%, כמו אוקסימטר דופק או אלקטרוקרדיוגרמה.
במהלך כל משחק, קשתים בודדים ירו מספר מוגדר של חצים לעבר מטרה, עם מגבלת זמן של 20 שניות לכל ירייה. קשתים יכלו להרוויח מקסימום של 10 נקודות עבור פגיעה מושלמת, כאשר הנקודות יורדות ככל שהחץ מתרחק ממרכז המטרה.
לו וז'ונג מצאו שספורטאים שקצב הלב שלהם היה גבוה יותר לפני ששיגרו את החץ קיבלו באופן עקבי ניקוד נמוך יותר עבור אותן הפגיעות. בעוד שגילם ומגדרם של הקשתים לא נמצאו כמשפיעים באופן משמעותי על הקשר בין לחץ לביצועים, מספר גורמים הקשורים לאופי התחרות כן.
