חוקרים ממכון Wellcome Sanger מצאו כי תאים סרטניים משתמשים באותות כדי למשוך סוגים מסוימים של תאי חיסון ולהורות להם לא לתקוף. המחקר, שפורסם בכתב העת Blood, מצא גם כי ריכוזים גבוהים של תאים אלה במדגם הקיימים ניבאו כישלון של טיפולי כימותרפיה. ידע זה יכול לשמש את המדע לקידום רפואה מדויקת ומותאמת אישית, וזיהוי חולים שעשויים להפיק תועלת מטיפולים חדשים המבוססים על מערכת החיסון – טיפולים יעילים יותר למטופלים במקרים בהם טיפולים מסורתיים נכשלו.
הודג'קין לימפומה היא סרטן של מערכת הלימפה, חלק חשוב של מערכת החיסון האנושית הממלא תפקיד במאבק בזיהומים ובהרס תאים חריגים. הודג'קין לימפומה מאופיינת בנוכחות תאים מיוחדים הקרויים ״תאי הודג'קין״ או ״תאי ריד-סטרנברג״, סוג של תאי דם לבנים (תאים של מערכת החיסון) הנקראים לימפוציטים מסוג B שהפכו לסרטניים. לימפוציטים מסוג B בדרך כלל מייצרים נוגדנים כדי לעזור להילחם בזיהומים.
כ-2,100 אנשים מאובחנים עם הודג׳קין לימפומה בבריטניה מדי שנה. למרות שרוב החולים מגיבים היטב לכימותרפיה, הקרנות או שילוב של שניהם, עבור חלקם טיפולים אלה נכשלים. החדשות הטובות הן שחולים אלה מגיבים לעתים קרובות לטיפולים חדשים המכונים "מעכבי נקודות בקרה חיסוניות", במיוחד תרופות מקבוצה בשם ״חוסמי PD-1״.
במחקר חדש זה, החוקרים שילבו גישות מרובות כדי לחקור את המיקרו-סביבה החיסונית סביב גידולי לימפומה הודג'קין בפירוט חסר תקדים. מחבר המחקר אמר: "המחקר הזה הוא דוגמה מצוינת לכמות המידע שאנחנו יכולים לקבל מדגימת רקמה בודדת. על ידי שילוב של נתונים חד-תאיים, תעתיק מרחבי ונתונים היסטולוגיים, הצלחנו ללמוד כיצד בדיוק לימפומה מסוג הודג'קין מצליחה לחמוק מהתגובה החיסונית של הגוף.״
