כ-50% מהאוכלוסיה בישראל לוקים בתסמונת מטבולית כלשהי. בעבר דווח כי לילדים עם הפרעות מטבוליות שעברו השתלת כבד יש תוצאים ארוכי טווח מצוינים. עם זאת, ישנם מספר דיווחים המתארים חולים עם הפרעות מטבוליות שעברו השתלת כבד, לאחריה פיתחו אי ספיקת כבד בשלב מוקדם.
מחקר חדש בחן את תהליך ההתפתחות של אי ספיקת הכבד שנצפתה במושתלים עם מחלות מטבוליות, במרכז הלאומי לבריאות והתפתחות הילד.
החוקרים הכלילו במחקר 106 ילדים (מתחת לגיל 18) עם הפרעות מטבוליות, שעברו השתלת כבד במרכז הרפואי הנ"ל. מתוכם, 36 עברו ביופסיית כבד במהלך 60 הימים לאחר ההשתלה. המחלות הבסיסיות מהן סבלו הילדים היו הפרעות המעגל האוריאה (14 נבדקים), חמצת מתילמלונית (11 חולים), מחלת ווילסון (3 חולים), מחלת כבד מיטוכונדריאלית (3 חולים) ואחרות (5 חולים). הגיל החציוני היה שנה וחודשיים בעת ההשתלה. הסיבות ללקיחת הביופסיה היו אי ספיקת כבד (31 חולים) ומיימת (5 חולים).
החוקרים דיווחו כי הממצאים העיקריים בביופסיית הכבד מהשתל היו כבד שומני מפושט (21 חולים), דחיית שתל (8 חולים), זיהום (3 חולים) ואחרים (4 חולים).
ב-21 מטופלים שהדגימו כבד שומני בביופסיה מהשתל, בכולם הכבד לא הדגים ממצא כזה כלל או הדגים כבד שומני בחומרה קלה, כאשר עדיין היה בגופו של התורם. עוד מצאו החוקרים כי תפקוד הכבד השתפר מיידית לאחר הביופסיה ב-18 מתוך 21 החולים, שהראו ממצא של כבד שומני מפושט.
החוקרים הגיעו למסקנה כי הסיבה העיקרית לאי ספיקת כבד לאחר השתלת כבד, בנבדקים עם הפרעות מטבוליות, היתה כבד שומני, והסיכון לדחייה היה נמוך. החוקרים מדגישים כי חשוב לקחת ביופסיה ולבחון את הסיבה לאי ספיקת הכבד, על מנת למנוע מתן מיותר של תרופות מדכאות מערכת חיסון, ולבחור את הטיפול הנכון עבור חולים אלה.
