מיגרנה קשורה בהפעלת המערכת הטריגמינווסקולרית (Trigeminovascular system), שחרור CGRPי(calcitonin gene related peptide) והרחבת עורקים דוראליים (dural arteries). טיפולים חדישים למיגרנה מתמקדים ב- CGRP ובהקולטן שלו, וכיוון שאלה נמצאים בכל מיטות כלי הדם (vascular beds), עולות שאלות בנוגע לסיכונים הקרדיווסקולריים שטמונים בטיפולים אלה. ארונומאב הוא נוגדן כנגד קולטן ה-CGRP המאושר כטיפול מניעתי למיגרנה.
החוקרים אפיינו הרחבת כלי הדם בתגובה ל-CGRP בהיעדר ובנוכחות ארונומאב (1 מיקרומולר) בעורקי קרום-מוח אמצעי (middle meningeal arteries) מבודד, בעורקי-חלב פנימיים (internal mammary arteries) ובעורקים כליליים (פרוקסימליים ודיסטאליים), ממקור אנושי. בנוף, בבדיקת עורקי-חלב פנימיים מחולים עם רקע קרדיווסקולרי, החוקרים העריכו את הספציפיות הפרמקולוגית של ארונומאב. ספציפיות זו נבדקה באמצעות בדיקת הרחבת כלי הדם בתגובה לאצטילכולין, נתרן ניטרו-פרוסיד (sodium nitroprusside), pituitary adenylate cyclase activating polypeptide-38 – PACAP, vasoactive intestinal peptide וניקרדיפין (nicardipine). בנוסף, בדקו החוקרים כיווץ כלי דם בתגובה ל-dihydroergotamine, ובחנו האם תגובות הרחבה וכיווץ אלו הושפעו מארונומאב.
החוקרים מצאו כי CGRP הוביל לתגובה תלויית-ריכוז של הרחבה בכל כלי הדם שנבדקו, ובכולם ארונומאב היוותה אנטגוניסט משמעותי לתגובה. בעורקי-חלב פנימיים מחולים עם רקע קרדיווסקולרי, ארונומאב לא השפיעה על התגובות לאצטילכולין, נתרן ניטרו-פרוסיד, PACAP, vasoactive intestinal peptide, ניקרדיפין ו-dihydroergotamine.
מסקנת החוקרים היא שארונומאב מעכבת תגובות הרחבת כלי דם הנגרמות על ידי CGRP בעורקי קרום-המוח האמצעיים, בעורקי החלב הפנימיים ובעורקים כליליים. בנוסף, ארנומאב מראה ספציפיות תפקודית, כיוון שלא נצפתה אינטראקציה עם תגובות למספר חומרים אחרים, המרחיבים ומכווצים את כלי הדם.
מקור:
