"אין זה מציאותי וממש מוקדם לחשוב שהפנדמיה תהיה מאחורינו עד סוף השנה. רק אם לחיסונים תהיה השפעה לא רק על התמותה והאשפוזים, אלא גם תהיה להם השפעה מובהקת על דינמיקת הסיכון בהדבקה והעברת הנגיף – ניתן יהיה לומר שאנחנו שולטים במגיפה וגם להאיץ מהלכים לקראת השגת השליטה בה, כך צוטט "ד"ר מייק ריאן, ראש תכניות החירום ב- WHO (ארגון הבריאות העולמי) ב"אינדפנדנט" האירי ביום שישי, ובכך תקף באופן לא ישיר ראשי מדינות, דוגמת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהצהירו לאחרונה כי "הקורונה מאחורנו". עוד הוסיף ד"ר ראין כי "זה ממש לא מציאותי לחשוב כך. אם לא ננקוט באמצעי הזהירות הנדרשים, מדינות ימצאו עצמן בסגר רביעי".בנוסף, ד"ר ריאן העריך ש"ההשלכות של הפנדמיה והשפעותיה על החיים יהדהדו עוד כמה עשורים".
גם ראש ה-WHO, ד"ר טדרוס אדהנום גריבריסוס, אמר לעיתון "גרדיאן" כי "על העולם להמשיך ולהתנהל בתנאי מלחמה על רקע משבר הקורונה. המשימה העיקרית כרגע היא חיסונם של כמה שיותר אנשים במדינות השונות". כמו כן יצא בקריאה לחברות התרופות המייצרות את החיסונים, "לוותר על הפטנט לחיסון שברשותן".
"אנו נמצאים בתקופה יוצאת מן הכלל בהיסטוריה האנושית", אמר ראש ארגון הבריאות העולמי, שיציין השבוע שנה התפשטות המגיפה בעולם. "עלינו לעמוד באתגר העומד בפנינו. קיימת כיום גמישות בתקנות הסחר לשעת חירום. המגיפה העולמית אילצה חברות רבות להיסגר וגרמה נזק רב לעסקים גדולים וקטנים – מצב העונה על ההגדרה 'מצב מלחמה'".
השבוע עומד ה-WHO לקיים דיון מומחים שיתמקד בהצעה לבטל עקב מצב המלחמה העולמי את זכויות הקניין הרוחני, הפטנט לחיסונים שבידי החברות. כ-100 מדינות בעולם תומכות בהצעה הזאת אבל המדינות העשירות מתנגדות. כמו כן טרם נשמעה התייחסות החברות פייזר, מודרנה וגם האחרות להצעה.
עם זאת הוסיף ראש ה-HO : "חברות התרופות עדיין יקבלו החזר מסוים על ההוצאות שלהן בפיתוח וייצור החיסונים שכיום מצויים תחת הגדרת פטנטים מוגנים. ויתור ולו אך זמני על הפטנטים בשעת משבר אין פירושו ביטול מוחלט", הוסיף ד"ר גריבריסוס. "כמו במשבר האיידס, או בעתות מלחמה, חברות יקבלו תשלום עבור המוצרים שאותם הן מספקות".
חברות התרופות וממשלות ארה"ב, בריטניה ומדינות מערב אירופה מתנגדות בתוקף לוויתור, גם אם יגיע עם תמורה. הן מגבות את טענת הפדרציה הבינלאומית של יצרני התרופות, שבסיסה בשוויץ, לפיה קיצוץ ברווחי החברות יהווה מעכב לחדשנות בעתיד.
מה שצריך לעשות זה לבחון שנית את האמצעים הרגלטורים שמעכבים את פיתוחם של חיסונים חדשים , ולמצא דרכים לקצר את הזמן הנדרש ואת המבדקים הנדרשים.
כשמדובר בחיסון שמלבד אנטיגן (חלבון או RNA שמעורר חלבון באזור ההזרקה בלבד) ולא מכיל שום אלמנט בעל השפעה תרפויטית אין הגיון לדרוש לבצע את כל הניסויים שנדרשים מתרופה בעלת השפעה תרפויטית נרחבת .