נשים שפספסו בדיקת ממוגרפיה אחת או שתיים מייד לפני שאובחנו בסרטן השד היו בסיכון גבוה משמעותית למות מהמחלה, לפי מחקר רטרוספקטיבי נרחב שנערך בלונדון והתפרסם בכתבת העת Radiology.
נשים שהגיעו לשתי בדיקות ממוגרפיה שנקבעו להן לפני האבחון היו בסיכון נמוך יותר בכ- 50% למות מסרטן שד כעבור 10 שנים ובכלל בהשוואה לנשים שלא הדיעו לשתי הבדיקות. התייצבות לאחת מבדיקות הממוגרפיה הורידה את הסיכון לחלות בסרטן שד קטלני בהשוואה להחמצת שתי הבדיקות, אך המטופלות נותרו בסיכון משמעותי יותר בהשוואה לחולות שעברו את שתי הבדיקות.
הממצאים מדגישים לא רק את היתרונות שיש לממוגרפיה בהפחתת הסיכון ממוות מסרטן שד, אלא גם את הסיכונים של סרטן שד שהתגלה בין בדיקות ממוגרפיה. החוקרים ציינו שהניחו שמצבן של נשים שעוברות בדיקות ממוגרפיה כמומלץ ובלי להחמיץ בדיקות יהיה טוב מזה של נשים שלא עברו בדיקות ממוגרפיה באופן סדיר, אך היו מופתעים מעוצמת ההשפעה. הם ציינו הממצאים תומכים בהשערה כי בדיקות ממוגרפיה קבועות מצמצמות את האפשרות שהסרטן יתפשט לפני שהוא מאובחן.
הממצאים של המחקר מספקים מידע נוסף במחלוקת המתמשכת בנוגע לגיל שבו מומלץ לנשים להתחיל בדיקות ממוגרפיה, באיזו תדירות עליהן לעבור בדיקות אלה, ובאיזה גיל הן יכולות להפסיק את הבדיקות. ב-30 השנים האחרונות, מחקרים הראו שחולות סרטן השד חיות זמן רב יותר אם עברו בדיקת ממוגרפיה סמוך לאבחנה, בהשוואה לנשים שלא עברו בדיקה כזו. בנוסף, אצל נשים שלא עברו ממוגרפיה כלל, סרטן השד היה חמור יותר בהשוואה לאוכולוסיה הכללית.
מחקרים שנערכו בעבר הדגימו הישרדות טובה יותר אצל חולות סרטן שד שהמחלה אצלם התגלתה עד שלוש שנים מהממוגרפיה השלילית האחרונה לעומת נשים שלא נבדקו כלל, ותמותה נמוכה יותר מסרטן השד אצל נשים שעברו ממוגרפיה לעומת נשים שלא עברו ממוגרפיה, את התועלת של הממוגרפיה פחתה ככל שעבר יותר זמן מהממוגרפיה האחרונה.
ההשערה של עורכי המחקר היתה שבדיקות ממוגרפיה סדירות מפחיתות את הסיכון למוות מסרטן השד בהשוואה לבדיקות ממוגרפיה לא סדירות, ושאצל נשים שעוברות בדיקות ממוגרפיה באופן לא סדיר, התמותה מהמחלה נמוכה בהשוואה לנשים שלא נבדקו כלל.
המחקר הסתמך על נתונים ממרשם מקרי מוות ומבתי חולים אונקולוגיים בשוודיה, וכלל אבחנות סרטן השד בין השנים 1992 ל -2016. במהלך תקופה זו, ההמלצה לנשים בגילאים 40-54 היתה לעבור בדיקת ממוגרפיה מדי 18 חודשים, ולנשים בגילאים 55-69 כל שנתיים. החוקרים הגדירו ארבע קטגוריות של השתתפות בבדיקה: נבדקות סדירות (עברו את שתי הבדיקות שנקבעו להן לפני אבחון סרטן השד), נבדקות לסירוגין (עברו את הבדיקה האחרונה לפני האבחון, אך לא הבדיקה שלפניה), נבדקות מאחרות (עברו את הבדיקה הלפני האחרונה, אך פספסו את הבדיקה שלפני האבחון), ולא-נבדקות (לא עברו את שתי הבדיקות האחרונות לפני האבחון).
המחקר כלל נתונים של 549,091 נשים שגילן הממוצע 58.9. 392,135 מהנשים היו נבדקות סידרתיות, , 41,746 נבדקות לסירוגין, 30,945 נבדקות מאחרות, ו-84,265 לא-נבדקות.
המטרות העיקריות של המחקר היו להעריך את ההשפעה של דפוסי בדיקת ממוגרפיה על תמותה מסרטן שד ועל שכיחות סרטן קטלני 10 שנים אחרי האבחון.
בסך הכל התרחשו 3,995 מקרי מוות מסרטן השד במהלך תקופת התצפית, כולל 2,589 מקרי סרטן שהובילו למוות בתוך עשר שנים לאחר האבחנה. אצל נבדקות סדרתיות היתה ירידה של 49% בסיכון היחסי לתמותה מסרטן השד בהשוואה לנשים שאינן נבדקות סדרתיות. הירידה בסיכון היתה 33% אצל נבדקות לסירוגין, ו-28% אצל נבדקות מאחרות.
תוצאות המחקר מראות שבדיקות ממוגרפיה מצילות חיים, ועל מנת להפיק את המרב מהבדיקה, חשוב לעבור אותה בצורה סדירה פעם בשנה. כשמפספסים אפילו בדיקת ממוגרפיה אחת, הסיכון למות מסרטן שד עולה, ומסקנה זו חשובה במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה נשים רבות החמיצו את הבדיקה השנתית בשל מגפת הקורונה.
