חולים העומדים בפני ניתוחים פשוטים יחסית במרפאות חוץ מתבקשים לעבור מספר בדיקות טרום ניתוחיות. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מישיגן מדווח שרבות מבדיקות אלה אינן נחוצות. לפי המחקר, יותר ממחצית מקבוצת המטופלים העומדים בפני ניתוח אשפוז בסיכון נמוך קיבלו בדיקה אחת או יותר, ביניהן בדיקת דם, בדיקת שתן, אלקטרוקרדיוגרמה (EKG) וצילום חזה, לפני הניתוח. שליש מהחולים עברו לפחות שתי בדיקות ואחד מתוך שבעה חולים עברו שלוש בדיקות או יותר לפני הניתוח הפשוט שלהם.
מחברי המחקר טוענים שהחולים התבקשו לבצע בדיקות אלה למרות שידוע כבר כמעט עשור שבדיקות טרום ניתוחיות לפני ניתוח בסיכון נמוך אינן מועילות לחולים. הם טוענים שהבדיקות הללו אינן משפרות את תוצאות הטיפול, והן מבזבזות את משאבי מערכת הבריאות. לפי המחקר, הבדיקות המיותרות הנפוצות ביותר היו אק"ג ובדיקות דם לספירת דם או תפקוד מטבולי. שתי בדיקות יקרות יותר, בדיקת לב במאמץ (ארגומטריה) ובדיקת תפקודי ריאות, היו נדירות יחסית בקרב חולים המיועדים לניתוחים קלים. לדעת החוקרים, הבדיקות האלה מתבצעות מתוך הרגל, כטיפול-יתר, או כדי להגן על בית החולים מפני תביעות משפטיות.
החוקרים מציינים שאגודות רפואיות מקצועיות רבות בארה"ב פרסמו הנחיות הקוראות לבתי חולים ורופאים לא להזמין בדיקות מיותרות, אשר גם חושפות את המטופל ללא צורך לפגיעה פוטנציאלית, בעיקר בבדיקות כמו צילומי רנטגן בהם החולים נחשפים לקרינה.
החוקרים בדקו שלושה סוגים של ניתוחים קלים שנערכים במסגרת אמבולטורית, שהחולים לא אמורים לעבור בדיקות כלשהן לפני הניתוח: ניתוח כריתת גוש בשד (למפקטומי), ניתוח להסרת כיס המרה, וניתוח לתיקון בקע. אף על פי שהניתוחים האלה פשוטים והמנותחים אינם זקוקים לאשפוז בבית החולים, יותר ממחציתם נאלצו לעבור לפחות בדיקה מיותרת אחת, כך גילו החוקרים.
בחלק מבתי החולים, הבדיקות נעשו רק ל-20-30 אחוזים מהחולים, דבר העשוי להצביע על כך שחלק מבתי החולים מיישמים אסטרטגיות להפחתת בדיקות מיותרות. אולם בבתי חולים אחרים, למעלה מ-80% מהחולים נדרשים לבצע בדיקות מיותרות.
החוקרים טוענים שהבעייתיות בבדיקות אלה היא הצטברותן עם הזמן, שכן הן יכולות לגרום לחולים לאי נוחות ולנזק פוטנציאלי אם תוצאה חריגה בבדיקה אחת מובילה לבדיקות מעקב רבות יותר, שגם הן מיותרות. הפחתת החזר הביטוח בגין בדיקות אלה עשויה להניע את ספקי שירותי הבריאות להזמין אותם בתדירות נמוכה יותר, אומרים החוקרים, והטלת העלות של הבדיקות על החולים עשויה לגרום להם להטיל ספק האם הם באמת זקוקים לבדיקות אלה לפני הניתוח.
נטען גם שמכיוון שמערכת הבריאות בארה"ב מבוססת בעיקרה על החזר לספקי הבריאות עבור כל שירות שהם מספקים, במקום שספקי הבריאות יתוגמלו על סמך שמירה על בריאותם של החולים (כמו בישראל), אין לספקי הבריאות בארה"ב סיבה לוותר על בדיקות מיותרות.
