תוחלת החיים נמצאת כידוע בעלייה מתמדת. ברוח זו, מעניין לבדוק האם הסיכון של גברים ללקות באירוע לבבי גבוה יותר בעידן מודרני לעומת שנים עברו. מטרת המחקר שלפניכם היתה להשוות בין שני מחקרי עוקבה שבחנו את השכיחות ואת הגורמים המנבאים לכשל לבבי בקרב גברים בגיל העמידה, אשר נולדו בהפרש של 30 שנה.
שני מדגמי אוכלוסיה מורכבים מגברים שנולדו בשנת 1913 ובשנת 1943, אשר נבדקו בגיל 50 והיו תחת מעקב במשך 21 שנים (1963-1994 ו-1993-2014).
80 גברים ילידי 1913 (9.4%) ו-42 גברים ילידי 1943 (5.3%) פיתחו כשל לבבי במהלך תקופת המעקב. בשני מחקרי העוקבה נמצא קשר בין מדד גבוה של מסת הגוף (BMI), לחץ דם דיאסטולי גבוה, טיפול ליתר לחץ דם, לבין התפרצות של אחד מהבאים: פרפור באחת העליות, מחלות לב איסכמיות וסוכרת עם קשר לסיכון מוגבר לכשל לבבי.
נמצא קשר בין דופק גבוה לסיכון מוגבר רק בקרב גברים שנולדו ב-1913, בעוד שלחץ דם סיסטולי גבוה, עישון, גלוקוז גבוה, כולסטרול גבוה וחוסר פעילות גופנית נמצאו קשורים לסיכון מוגבר בקרב גברים שנולדו ב-1943.
פרפור עליות תרם לעלייה בסיכון להיארעות כשל לבבי, בעוד שלחץ דם סיסטולי וחוסר פעילות גופנית תרמו לירידה בסיכון בקרב אלה שנולדו ב-1943 בהשוואה לאלה שנולדו ב-1913.
המסקנה היא כי גברים שנולדו ב-1943 היו נתונים לסיכון נמוך פי שניים לכשל לבבי אחרי גיל 50 בהשוואה לגברים שנולדו 30 שנה קודם לכן. פרפור עליות, השמנת יתר, מחלות לב איסכמיות, סוכרת ויתר לחץ דם הם עדיין מנבאים חשובים לכשל לבבי. התקדמות הטכנולוגיה הרפואית והעלייה בתוחלת החיים נותנים את אותותיהם גם במחקר זה.
