ב-17.11 צויין ברחבי העולם יום המודעות למחלת ה-COPD, או בשמה העברי מחלת ריאות חסימתית כרונית, הנגרמת לרוב מעישון או עישון בעבר וידועה גם כ"מחלת המעשנים". כ- 90% מהחולים בה הינם מעשנים. מדובר במחלה הנחשבת לגורם מספר 3 לתמותה בעולם עם נתונים על 3 מיליון מתים מדי יום כתוצאה מהמחלה.
לצד הנתונים הגבוהים והחמורים קיימת עדיין מודעות נמוכה בקרב הציבור למחלה ולתסמיניה. תסמיני המחלה השכיחים הם קשיי נשימה, שיעול וליחה והם עלולים להופיע לאורך כל שעות היממה ולעיתים הם מיוחסים לתופעות אחרות מהן סובלים המטופלים. בנוסף, חלק ניכר מחולי ה-COPD אינם מאובחנים ומטופלים, למרות ההנגשה הרחבה של הבדיקות והאבחונים לציבור הרחב.
לאחרונה פורסמו נתונים מכמה גורמים על רמות העישון בישראל והקשר שלהם למלחמה. בסקר שנעשה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן עלה ממצא שאירועי ה-7.10 הפכו לטריגר ללחץ וכשליש מהציבור מכיר מישהו שהונע להתחלה או חזרה של עישון. כמחצית מהם קשורים לשירות הצבאי וכמחצית לא. כ-40% מהמעשנים שינו הרגלים בעקבות ה-7.10: 12% חזרו לעשן, 21% מעשנים יותר ו 7% הפסיקו לעשן.
בסקר נוסף שנעשה, ע"י קופת חולים מכבי בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי קופות החולים, בגילאי 20-75 נמצא כ 56% הגבירו את צריכת הסיגריות מתחילת המלחמה.
ד"ר אמיליה חרדאק, מומחית ריאות בביה"ח בני ציון בחיפה מתייחסת ואומרת: "הנתונים מאד מצערים אך לא מפתיעים. עישון עדיין נחשב נחמה, הרגעה כמו אוכל. המלחמה מהווה טריגר של סטרס ולחץ. בנוסף, אנו יודעים כי COPD זו מחלה מאד מורכבת בשל היחס אליה. רבים מהמעשנים נמנעים להגיע לבדיקה. הם פוחדים שהרופא יגיד להם להפסיק לעשן, כאשר העישון עבורם הוא הרגל, גורם מרגיע ועוד כל מיני דברים שמסייעים להם בוודאי בהתמודדות עם לחץ, שהמלחמה היא אחד מהגורמים המשמעותיים לכך שבשנה האחרונה. יחד עם זאת, לצד הצורך בהפסקת העישון, חייבים להבין שאדם שמטופל בטיפול תרופתי יעיל, יכול לעכב ואף לדחות את הידרדרות המצב הריאתי".
"בשנים האחרונות יש הבנה כי COPD הינה מחלה סיסטמית עם תחלואות נלוות", מוסיפה ד"ר חרדאק, "כלומר, היא קשורה לעוד כמה מחלות כגון סרטן ריאה, מחלות לב, שבץ מוחי ועוד. ולכן, זה לא רק מצב ריאתי ושיעול, זה מחלה חמורה מדובר באחת המחלות שמתקיים לגביה מאבק מודעות משמעותי, ובכל זאת רבים עדיין נוטים להתכחש לה על אף שהיא פוגעת באופן ישיר באיכות החיים של המעשנים. אחד המפתחות לניהול מחלת ה- COPD ושיפור איכות החיים היא הקלה בתסמיני החולה הסימפטומטי לאורך כל שעות היממה, וזאת כי ההתלקחויות הן שגורמות להידרדרות המחלה".
לא רק עישון
גם חשיפה לזיהום סביבתי או תעסוקתי יכולה להביא להתפרצות המחלה. זיהום תעסוקתי יכול להגיע ממי שנחשף באופן ממושך לכימיקלים, לאדי דלק, עשן וכדומה. ובנוגע למזג האויר גם כאן אנחנו במשבר עולמי, משבר האקלים. מומחי האקלים מדברים על שיאי חום עולמיים שנשברים. הקיץ הכרנו אותם גם בישראל. כבר כמה שנים, שהמומחים מדברים ומצביעים על עליה ניכרת ברמות זיהום האויר. ואיך זה קשור? למשל, אובך נושא בתוכו חלקיקי חול, אבק, ואף פלסטיק באויר שמגיעים מהמדבריות. בקיץ האחרון היו כמה וכמה אובכים שגרמו ללא מעט מהמטופלים שלנו להגיע לאשפוז בבתי חולים בשל התלקחויות וקשיי נשימה.
קיימות עדויות לאחרונה ממחקרים גדולים וממושכים, שזיהום אוויר וחשיפה סביבתית ממושכת לאבקים נשאפים גורמים אף הם למחלות ריאה כרוניות כמו COPD ולפגיעה בתפקודי ריאות.
יש מה לעשות
הדבר הראשון ואולי החשוב ביותר הוא הפסקת עישון. הוא יכול לעצור את הידרדרות המחלה ולהציל חיים. הדבר השני הוא אבחון. מהרגע שמאובחנים, אפילו לרופא משפחה כיום יש פתרונות. מי שסובל מהסימפטומים, יכול להגיע לאבחון ע"י בדיקה ספירומטרית בקלות בכל קופות החולים.
הדבר השלישי הוא טיפול מונע וכאן יש התקדמות רבה בטיפולים. אחד הנושאים המדוברים בשנים האחרונות הוא מעורבותן של דרכי האויר הקטנות בריאה במחלות ריאה בעיקר ב-COPD ובאסתמה. מחקר גדול שהתפרסם לאחרונה הראה שטיפול תרופתי יכול להוריד תמותה מ-COPD באופן משמעותי. הטיפול התרופתי ניתן על ידי משאף שמכיל 3 מרכיבים (טריפל) שהמאפיין החשוב שבו הוא חלקיקים קטנים (הנקראים "אקסטרה-פיין). כיום אם מטופל שסובל מהתלקחויות לא מטופל בטיפול התרופתי המשולב, הוא למעשה לא מטופל כמו שצריך. העובדה שדרכי האויר הקטנות הן בעלות שטח הפנים הגדול ביותר בריאה, במקביל לעובדה שחלקיקים מזהמים מגיעים לשם וגורמים בהן את הנזק, מחזקת את החשיבות של טיפול בתרופה שיכולה להגיע לאיבר המטרה, כלומר לדרכי האויר הקטנות.
לאחרונה בכנס הבינלאומי לרפואת ריאות (ERS) שהתקיים בוינה הוצג מחקר איטלקי בשם TRITRIAL אשר בדק את השפעת הטיפול במשאף טריפל עם חלקיקים קטנים על תסמיני COPD לאחר 6 ו-12 חודשי טיפול, בקרב מטופלים עם החמרה אחת בשנה הקודמת בהשוואה למטופלים עם יותר משתי החמרות. תוצאות המחקר הצביעו על שיפור משמעותי בתסמינים בשתי הקבוצות, ללא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות. במילים אחרות, הטיפול הביא לשיפור בתסמיני COPD ללא תלות במספר ההחמרות שהתרחשו בשנה שקדמה לטיפול.
