מחלת האפילפסיה דורשת שימוש יקר ולא מתוכנן בשירותי הבריאות. בבריטניה נערכה ביקורת לאומית של שירותי הנוירולוגיה. הביקורת שבחנה את ניהול הטיפול בהתקפי אפילפסיה בבתי חולים מצאה כי השימוש בשירותי החירום והשירותים הנוירולוגיים במוסדות היה לעתים מיותר מבחינת תועלת קלינית לחולים. למעשה, בסיכום הביקורות צוין כי יש להימנע מהגעה למצבים אלה מאחר שבדרך כלל הם מובילים לתועלת מועטה לניהול הטיפול הכרוני והאקוטי באפילפסיה.
כעת, קבוצת מחקר בריטית ערכה מחקר שנועד לזהות באופן שיטתי כיצד שירותי הבריאות הגיבו לקריאה להפחתת מקרים אלה. החוקרים ביקשו משירותי האמבולנס של אנגליה, מרכזי מדעי מוח, ומרכזי נוירולוגיה ומדגם אקראי של מחלקות חירום להשלים סקר בנושא. בסקר הם נשאלו אילו חידושים אירעו בחמש השנים בשירותים אותם הם מספקים, העדיפות שניתנה להם, מעורבות משתמשים, מה כללו השירותים הנפוצים בקליניקות ומהם החסמים לביצוע השינוי.
72/87 מהנבדקים שהוזמנו להשתתף הגיבו (82.8%). מטפלים במחלקות חירום דירגו בעדיפות נמוכה את הנושא של הפחתת השימוש של חולי אפילפסיה ועוויתות בבתי חולים,. בסך הכל, 60% מהשירותים דיווחו על שינוי בנושא זה ו/או תכננו שינוי כזה בעתיד הקרוב.
מרכזי שירות בתחומי נוירולוגיה/ מדעי המוח דיווחו בשיעור הגבוה ביותר על שינוי בתחום זה (93.8%); ואילו מרכזי רפואת חרום דיווחו בשיעור נמוך מאוד על שינויים מסוג זה (15.4%).
זוהו 11 סוגים של שינויים בנושא זה; חמישה ביקשו לקדם טיפול אפילפסיה פרואקטיבי ובכך למנוע את הצורך בטיפול חירום; שלושה התמקדו בטיפול שקיבלו משירותי חירום ושלושה התמקדו בטיפולי המעקב הנדרשים לאחר קבלת שירותי רפואת חירום. רוב הדיונים התייחסו לחולי אפילפסיה ידועים עם אבחנה מבוססת ולא כללו התייחסות למקרים של אפילפסיה חדשה.
מחברי המחקר מסכמים כי הפחתת השימוש של חולי אפילפסיה ברפואת חירום בבית חולים נמצאת בעדיפות גבוהה עבור מרבית שירותי הבריאות באנגליה ופותחו מספר שירותים חדשים. אך בד בבד התובנות והשירותים החדשים לא מיושמים בעקביות ויש חוסר בחדשנות בתחומי טיפול מסוימים.
