המיקרוביום הוא שם כולל לחברה של מיליוני מיקרו אורגניזמים אשר שוכנים במעי. שם הם ממלאים תפקידים חשובים בעיכול ותורמים לבריאות הכללית של האדם. מזה שנים ידוע שגורמים שונים כמו תזונה ותרופות משפיעים על הרכב המיקרוביום. עם זאת, מחקרים רבים התקשו לאפיין כיצד הגנטיקה משפיעה עליו.
מדענים מאמינים שקיימים קשרים משמעותיים בין הגנטיקה לבין המיקרובים, אך קשה להוכיח אותם מכיוון שגורמים גנטיים וסביבתיים רבים חופפים בחיי היומיום. לדוגמה, גנים יכולים לעצב את בחירות התזונה ואורח החיים שלנו, אשר בתורם ישפיעו על המיקרוביום. עם זאת, משפחות וחברים חולקים לעתים קרובות מזון, מרחבי מחיה ומיקרובים, מה שמקשה על הפרדה בין מאפיינים סביבתיים וגנטיים.
במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature communications, ניסו החוקרים להתגבר על האתגר הזה. הם השתמשו במודל שכלל 4,000 חולדות אשר חולקו ל-4 קבוצות שונות. כל קבוצה גדלה בתנאים שונים, והחוקרים ניתחו את פרופיל המיקרוביום של כל החולדות.
הם גילו שלושה אזורים גנטיים שהשפיעו באופן משמעותי על הרכב חיידקי המעי בכל ארבע הקבוצות. כלומר, ללא תלות בסביבה בה גדלה החולדה. "כנראה שגילינו רק את קצה הקרחון", אומר ד"ר באוד שהוביל את המחקר. הממצאים מספקים מידע על מנגנון שבו השפעה גנטית מאדם אחד יכולה להתפשט באמצעות חיידקי המעי, ולשנות את המיקרוביום של אחרים מבלי לשנות את ה-DNA שלהם.
אם תהליכים דומים מתרחשים בבני אדם, ייתכן שההשפעות הגנטיות על הבריאות אינן מוערכות כראוי במחקרי אוכלוסייה גדולים. גנים עשויים לעצב לא רק את הסיכון של אדם לחלות, אלא גם את הסיכון של אנשים סביבו לחלות.
