מדענים הצליחו לראשונה לגדל עוברי קופים המכילים תאי אדם. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Cell, החוקרים הזריקו תאי גזע אנושיים לתוך עוברי קוף. תאי הקוף והאדם התחלקו וגדלו יחד במבחנה, ושלושה עוברים שרדו 19 יום אחרי ההפריה. צוות המדענים מארה"ב, סין וספרד שואף ליצור מודלים נסיוניים שיעזרו למדענים להבין טוב יותר את ההתפתחות המוקדמת, לתכנן טיפולים חדשים למחלות ולמצוא שיטות לגידול איברים אנושיים להשתלה מבעלי חיים אחרים, כגון חזירים או כבשים.
בניסוי, החוקרים הזריקו 25 תאי גזע מיוחדים (תאים פלוריפוטנטים) שמסוגלים להפוך לכל סוג של תא ל-132 עוברי קוף מקוק בני שישה ימים. התאים האנושיים סומנו בחלבון פלואורסצנטי כדי שאפשר יהיה לזהותם בעובר הקוף עם התפתחותו. המדענים השתמשו בטכניקה חדשה שאפשרה להם לגדל עוברי קופים מחוץ לרחם עד 20 יום, שלב שבו העוברים עדיין לא היו מפותחים ברובם, אך נוצרו בהם שכבות וחללים.
בניסויים קודמים עם כימרות כבשה-אדם או חזיר-אדם, מעט מאוד מהתאים האנושיים שרדו, והתוצאות המאכזבות הללו דחפו את החוקרים לפנות לקופים, שקרובים הרבה יותר לבני אדם וחולקים ציר זמן התפתחותי דומה. מחקרים קודמים הראו שכאשר תאים אנושיים נמצאים בתרבית עם תאי עכבר, תאי העכבר הורגים באופן פעיל את התאים האנושיים, אך כאשר מציבים תאי אדם וקוף יחד, אין תחרות ביניהם.
בעיות אתיות
הניסוי נערך בסין והחוקרים השתמשו ב-150 עוברים. לא נעשה נזק לקופים, שכן העוברים הושגו בשיטה של הפריה חוץ גופית. בנוסף, המדענים יצרו עוברים שהגיעו לשלב התפתחותי מוקדם מאוד ולא השתילו אותם ברחם של שום בעל חיים. אך ניסויים כאלה, המשלבים תאים אנושיים עם אלה של בעלי חיים, הם שנויים במחלוקת ומעלים בעיות אתיות.
מדענים מנסים כל הזמן להשיג מודלים טובים יותר של מחלות אנושיות כדי למצוא עבורן טיפול, אך ככל שהמודלים הללו טובים יותר, כך עולות בעיות אתיות שמהן מנסים להימנע בכך שלא עושים ניסויים בבני אדם. בנוסף לכך שהמחקר עשוי לטשטש את הגבול בין בני אדם לבעלי חיים, העבודה על קופים מעלה סוגיות הן בנוגע לרווחת בעלי חיים והן להסכמת האדם. החוקרים בניסוי שוחחו על עבודתם עם מומחים לאתיקה וקיבלו אישורים מכל המוסדות המדעיים המעורבים. יתרה מכך, קטע הדיון במאמר מתחיל לא בממצאים מדעיים כמקובל במאמר מחקר, אלא בהצהרה על שיקולים אתיים.
כלי רב עוצמה בביו-רפואה
החוקרים טוענים כי כימרות של בעלי חיים ואדם יכולות להוות כלי רב עוצמה בביו-רפואה וכי המחקר החדש חשוב להבנת הדרכים העומדות בפני מיזוג תאים אנושיים לעוברי בעלי חיים. תקוותם היא להבין את העקרונות של כימרות של קוף-אדם, שכנראה קלים יותר ליצירה, ואז לנסות ליישם את הידע על כימרות חזיר-אדם, שהן מאתגרות יותר מבחינה טכנית אך מקובלות יותר.
מטרה מרכזית אחרת היא למצוא דרך לגדל איברים אנושיים בחזירים או בבעלי חיים אחרים כדי להקל על המחסור בהשתלות. נכון לעכשיו, יותר מ-100,000 אמריקאים ממתינים לאיברים להשתלה.
המחקר מעלה שאלות אתיות רבות: האם יש נקודה בה כימרה היא "אנושית" מדי? האם צריכים להיות כללים שונים כאשר יוצרים כימרה שיש בה יותר תאים אדם מתאי קוף, או אם יש תאים אנושיים רבים במוח המתפתח של הכימרה? סוגיית המוח ראויה לשיקול מיוחד, בין השאר משום שרבים רואים במוח את האיבר שמייחד את בני האדם. עם זאת, הכימרות שגודלו במחקר עדיין לא פיתחו מערכת עצבים.
מה שברור לקהילה המדעית הוא שעם ההתקדמות המהירה בתחום הכימרות, יש לבחון באופן תדיר את הסוגיות האתיות הקשורות למחקר זה. כיום כבר נעשים מאמצים במטרה להקל את המגבלות האתיות הבינלאומיות האוסרות על מדענים לגדל כל עובר אנושי מחוץ לגוף למשך יותר מ-14 יום. הכלל היה קיים כבר עשרות שנים והוא פותח בתקופה שבה לא היה אפשרי מבחינה טכנולוגית להחזיק עוברים בחיים מחוץ לגוף במשך יותר מכמה ימים. אבל מאז היכולות המחקריות השתנו באופן דרמטי ועם התעניינות מוגברת בכלי עריכה גנטי רב עוצמה כמו CRISPR לשינוי גנטי של עוברים לריפוי מחלות, קיימת מוטיבציה לפרוץ גבולות ביולוגיים נוספים ולכן יש צורך בניסוח כללים ברורים שיקבעו עד כמה רחוק אפשר לפרוץ אותם.
