ההשפעה היחסית של גיל, מספר הריונות ולידה נרתיקית על בריחת שתן היא סוגיה במחלוקת. כמו כן לא ברורה מידת ההשפעה המגינה של ניתוחים קיסריים על בריחת שתן.
החוקרים במחקר הבא ניסו להעריך את ההשפעה של הריון אחד ולידה נרתיקית אחת על בריחת שתן בנשים בנות 40-64. המחקר בדק את הנשים אחרי שעברו לפחות 20 שנה מהלידה, וניסה להקיש משם גם על ההשפעה המגינה של ניתוח קיסרי.
המחקר השוודי כלל 14,335 נשים ומידע משלושה מאגרי מידע חסויים שנבחרו באקראי ובהם מידע על נשים שטרם ילדו או היו בהריון (9,136 נשים), נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר הריון ראשון (1,412 נשים) ונשים שילדו בלידה נרתיקית אחרי הריון ראשון (3,787 נשים).
המידע נאסף ב-2008 וב-2014 ממאגר הלידות השוודי ומאגר הסטטיסטיקה השוודי, בהתאמה. הנשים שילדו הוערכו לאחר 20 שנה. נעשתה התאמה ביחס של 1:1 עם הפרש של 3 שנים בגיל ו-3 יח' BMI בנשים בנות 40-64 עם מידע על BMI ובריחת שתן.
הסוקרים השתמשו בשאלונים שחולקו בדואר ובאינטרנט עם שאלות מתוקפות על היבטים שונים בבריחת שתן. המחקר הראה כי הריון העלה את שיעור ההימצאות של בריחת שתן מ-20.1% ל-30.1%. שיעור זה עלה אף יותר בנשים שילדו בלידה נרתיקית והגיע עד 43.0%. בריחת שתן בינונית וחמורה עלתה מ-12.7% ל-19.5%. נראתה עלייה מקבילה בבריחת שתן בנשים שלא היו בהריון ובנשים שילדו בלידה נרתיקית ובניתוח קיסרי.
לידה בניתוח קיסרי, בהשוואה ללידה נרתיקית, היתה קשורה בירידה של 30.0% בבריחת שתן ובירידה של 35%-52% במקרים החמורים יותר של אי שליטה במתן שתן. נתון זה לא הושפע על ידי גיל.
