לפי האגודה האמריקנית לסרטן, שמועה שהופצה בשנות ה-1990 שדיאודורנטים המכילים אלומיניום עלולים לגרום לסרטן שד ממשיכה להיות מופצת היום ומחלקת את העולם לאנשים שמשתמשים בדיאודורנט עם אלומיניום, אנשים שמעדיפים דיאודורנטים טבעיים, ואנשים שלא משתמשים באף אחת מהאופציות.
מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם לא מצאו קשר בין שימוש בדיאודורנטים לבין סרטן השד, אך מחקרי מעבדה שפורסמו לאחרונה הראו שכאשר תאי בעלי חיים סופגים אלומיניום, נוצרים שינויים בכרומוזומים. עם זאת, הממצאים אינם מוכיחים שמלחי אלומיניום גורמים לסרטן, והחוקרים סבורים שיש צורך במחקרים נוספים כדי לבדוק את הטענה.
שיעורי סרטן השד גדלו בארצות הברית ובחברות מערביות רבות אחרות בעשורים האחרונים, ומחקרים רבים מתמקדים בניסיון לקבוע מדוע. ברזלים בחזיות ומלחי אלומיניום בתרכובות נוגדות זיעה עלו לכותרות כגורמים אפשריים לסרטן שד.
מחקרים בתרביות תאים של מכרסמים
המחקרים שבוצע על ידי צוות בינלאומי של מדענים ופורסמו ב-International Journal of Molecular Sciences בדקו תחילה האם אלומיניום כלוריד נספג על ידי תאי בעלי חיים במבחנה, ולאחר מכן בדקו את ההשפעה על התאים הללו.
במחקר הראשון, שפורסם בסוף השנה שעברה, הוסיפו אלומיניום כלוריד לתרבית תאי עכבר. החוקרים ראו שהאלומיניום הגביר הפרעות מבניות כרומוזומליות בתאים אלה במהירות. לאחר מכן, תאים אלה הוזרקו ל-20 עכברים חיים. 17 מהעכברים פיתחו גידולים באתר ההזרקה, בעוד שאף אחד מ-10 העכברים שהוזרקו עם תאי ביקורת (תאים מאותה תרבית שלא הוסיפו להם אלומיניום) לא פיתח גידולים.
המחקר השני, שפורסם בחודש שעבר, חקר ספיגה של ריכוזים שונים של מלח האלומיניום על ידי תאי אוגר בתרבית. ריכוז נמוך (10 מיקרומול) של אלומיניום לא הרג את התאים, אך גרם לנזק לכרומוזומים. המחברים הביעו דאגה שהתאים ששרדו יכולים להשתכפל ולהפיץ את הנזק, שמאפיין סוגי סרטן רבים, וטענו שיש להתייחס להשלכות ארוכות הטווח של ספיגה קבועה של מינון נמוך של אלומיניום על היווצרות סרטן בבני אדם.
אולם, יש לשים לב לכך שהמחקר בדק תרביות תאים של בעלי חיים והתוצאות אינן מהוות ראיה לכך שההשפעה תהיה זהה בבעלי חיים (בניגוד לתרבית) או בבני אדם. בנוסף, יש הבדל בין שימוש בדיאודורנט על פני העור ובין הזרקת אלומיניום לגוף. יתרה מכך, לגוף יש מנגנוני הגנה שמזהים ומסלקים תאים שאינם תקינים לחלוטין, כך שחוסר יציבות גנומית לבדה לא תמיד מספיקה כדי לגרום לסרטן
מחקרים אפידמיולוגיים שחקרו אלומיניום וסרטן שד לא מצאו עדות לקשר או לא היו חד משמעיים. מחקר משנת 2021 לא מצא קשר משמעותי בין דיאודורנטים המכילים אלומיניום וסרטן השד. בשנת 2008, ניתוח של 19 מחקרים הגיע למסקנה שאין ראיות מדעיות התומכות בהשערה של קשר אפשרי בין דיאודורנט וסרטן השד. דרוש מחקר נוסף לפני שאפשר יהיה נוכל להסיק מסקנות נחרצות לגבי הקשר בין דיאודורנט וסרטן בבני אדם.
אז כנראה עדיף לא להשתמש בדאודורנט . אבל מה בנוגע לתרופות שמכילות אלומיניום כמו מלוקס נגד צרבת וכ"ד ?