ניטור פסיבי של הסמארטפון של ההליכה של המשתמשים יכול לשמש לבניית מודלים ברמת האוכלוסייה של סיכון לתמותה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS Digital Health מאת ברוס שץ מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ארה"ב, ועמיתיו.
מחקרים קודמים השתמשו במדדים של כושר גופני, כולל מבחני הליכה ודיווח עצמי על קצב הליכה, כדי לחזות סיכון לתמותה. מדדים אלה מתמקדים באיכות ולא בכמות התנועה; מדידת מהירות ההליכה של אדם הפכה לסטנדרט והגדרה קלינית. העלייה בניטור פעילות פסיבי של הסמארטפונים פותחת את האפשרות לניתוחי נתונים ברמת האוכלוסייה ושימוש במדדים דומים.
במחקר החדש, החוקרים בחנו 100,000 משתתפים ממאגר המידע הלאומי בבריטניה, שענדו מוניטורים של פעילות עם חיישני תנועה במשך שבוע אחד. בעוד שחיישן פרק כף היד נישא באופן שונה מהאופן שבו נישאים חיישני סמארטפונים, ניתן להשתמש בחיישני התנועה שלהם כדי לחלץ מידע על עוצמת ההליכה – גרסה יומיומית של מבחן הליכה.
הצוות הצליח לאמת בהצלחה מודלים מנבאים של סיכון לתמותה באמצעות 6 דקות ביום של הליכה יציבה שנאספה על ידי החיישן, בשילוב עם מאפיינים דמוגרפיים מסורתיים. המקבילה של מהירות ההליכה שחושבה מנתונים אלה שנאספו באופן פסיבי הייתה מנבא של תמותה ל-5 שנים, ללא תלות בגיל ומין. מודלי החיזוי השתמשו רק בעוצמת הליכה, כדי לדמות סמארטפונים.
"התוצאות שלנו מראות שמדידות פסיביות עם חיישני תנועה יכולות להשיג דיוק דומה למדידות אקטיביות של מהירות הליכה וקצב הליכה", אומרים המחברים. "השיטות המדרגיות שלנו מציעות מסלול אפשרי לקראת סינון לאומי לסיכון בריאותי".
אם היו בוחנים בשיטת הנעת הידיים במהלך הליכה והשפעתה על תוחלת החיים את פוטין, היה צריך להקפיד לשים את החיישן על יד שמאל, כי את הימנית הוא בקושי מזיז כשהוא הולך.