מחקרים הראו כי שליש מהמבוגרים בבריטניה חוו בדידות. בדידות מהווה גורם סיכון בר שינוי הקשור להתפתחות דיכאון. עם זאת, ידוע מעט לגבי הקשר שבין בדידות לתסמיני דיכאון. החוקרים בחנו קשר זה באמצעות הערכת חומרת הדיכאון והבדידות בשש נקודות זמן שונות על ידי שאלונים ייעודיים.
המחקר התבצע במשך 12 שנים בין השנים 2004-2017 ועקב אחר קבוצה גדולה ומייצגת של מבוגרים בני 50 שנים ומעלה באנגליה. במחקר השתתפו 4,211 מבוגרים.
החוקרים מצאו כי עלייה של נקודה אחת בציון הבדידות גורמת לעלייה של 0.16 נקודות בחומרת הדיכאון.
תוצאות המחקר הדגימו כי ניתן לייחס 18% ממקרי הדיכאון לבדידות לאחר שנה של שמעקב ול-11% ממקרי הדיכאון לאחר 12 שנות מעקב. תוצאות אלו מעידות כי 11%-18% ממקרי הדיכאון יכלו להימנע אם אנשים לא היו סובלים מבדידות.
החוקרים סיכמו כי חומרת בדידות גבוהה יותר הייתה בקורלציה לחומרת דיכאון גדולה יותר במהלך 12 שנות המעקב של המחקר בקרב בני 50 שנים ומעלה. התערבויות המפחיתות בדידות עשויות למנוע או להפחית דיכאון בקרב מבוגרים בני 50 שנים ומעלה.
