המחקר, שפורסם בכתב העת Gut Microbes, התמקד בעמילן עמיד, קטגוריה של סיבים תזונתיים המצויים במזונות כמו לחם, דגנים, בננות ירוקות, פסטה מדגנים מלאים, אורז חום ותפוחי אדמה. ממצאי המחקר הצביעו על כך שיש להתאים את ההמלצות באשר לסיבים בהתאם ל"מיקרוביום המעי" של כל אדם, כלומר, בהתאם לאוכלוסיית חיידקי המעי של כל אדם.
החוקרים זיהו את מיני חיידקי מעיים המשתנים בתגובה לשני סוגים שונים של עמילן עמיד. הם מצאו ראיות לכך שלכל אדם עשויה להיות תגובה ייחודית לאכילת עמילן עמיד, כאשר אנשים מסוימים ירוויחו מצריכת סיבים, בעוד שאחרים חווים השפעה מועטה או לא חווים השפעה כלל מצריכת סיבים. לפי החוקרים, נראה שהסיבה קשורה לרמת הגיוון וההרכב של חיידקי המעיים של אותו אדם.
"לתזונה מותאמת אישית יש בהחלט שימוש כשמדברים על סיבים תזונתיים שאנו נוהגים להמליץ לאנשים לאכול", אמרה אנג'לה פול, פרופסור חבר לתזונה מולקולרית והמחברת הראשית של המחקר, "זה קריטי מכיוון שפורסמו המלצות לציבור הרחב לאכול יותר סיבים תזונתיים במשך עשרות שנים". היא מציינת כי "בפועל, פחות מ-10% מהאנשים אוכלים את הצריכה המומלצת שלהם של סיבים. בעתיד, מכיוון שישנם סוגים רבים ושונים של סיבים תזונתיים ופחמימות, אסטרטגיה טובה יותר תהיה לאסוף נתונים על כל אדם ולהגיד לו אילו סיבים תזונתיים הם יכולים לאכול, וכך לקבל את המירב תמורת הכסף שלהם."