האם מזג אוויר קר משפיע על התפשטות הקורונה?

התחלואה בקורונה עלתה בחודשי החורף בחצי הכדור הצפוני ובחודשי הקיץ בחצי הכדור הדרומי. אך למרות שידוע שוירוסים רבים פעילים יותר במזג אוויר קר, מחקר חדש מראה ששיאי התחלואה הנוכחיים בחודשי החורף נובעים מהתרופפות בנקיטת אמצעי זהירות ולא בשינוי בתנאי האקלים
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, שיעור הזיהום בנגיף הקורונה מושפע יותר מאמצעי הזהירות (ריחוק חברתי, סגרים, עטיית מסכות) מאשר מזג אוויר קר.
חשיבות המחקר היא שהשפעת האקלים ומזג האוויר על שיעורי ההדבקה צריכה להיות ברורה יותר שכן החסינות הגוברת למחלה תהפוך אותה ממגפה כלל עולמית למחלה מקומית.
ידוע שנגיפים רבים פעילים יותר בחורף מאשר בקיץ, במזג אוויר קר יותר מאשר במזג אוויר חם. אחת הסיבות לכך היא שהממברנה של חלק מהנגיפים הופכת לקשיחה יותר במזג אוויר קר, דבר שגורם לנגיף להיות עמיד יותר. סיבות אחרות נוגעות לאופן שבו נגיף ספציפי שורד ברמת טמפרטורה ולחות מסוימות, בהשפעת הטמפרטורה על יכולותיה של מערכת ההגנה האנושית מפני נגיפים, הכוללת את האף ומערכת החיסון, וכיצד בני אדם מתנהגים בטמפרטורות קרות.
שכיחות הקורונה גדלה מאוד בחודשי חורף 2020 – 2021 בחצי הכדור הצפוני, אך לא ברור אם זה נובע ממזג האוויר המשתנה – כמו במחלות נגיפיות עונתיות, שפעת למשל – או בשל גורם אחר.
במהלך קיץ 2020, מחברי המחקר מפרינסטון דימו התפרצות של נגיף קורונה בניו יורק במהלך החורף. בעזרת הסימולציה הזו, הם הצליחו לחזות את השפעות האקלים על נגיף הקורונה, במיוחד בהקשר של שינוי אמצעי בקרת המחלה כגון עטיית מסכות והתרחקות חברתית.
החוקרים השתמשו בנגיף בטהקורונה HKU1 במקום בנגיף הקורונה (SARS-CoV-2). במחקר קודם, נמצא כי נגיף הבטהקורונה רגיש יותר לאקלים מאשר SARS-CoV-2 ולכן, השפעות האקלים על התפשטותהקורונה כפי שנחזה על ידי מודל זה, עשויות להיות הגבול העליון של מה שעלול להתרחש בפועל.
החוקרים מצאו כי למרות שאקלים עשוי להשפיע במידה מסוימת על קצב העברת הנגיף, זהו גורם הרבה פחות משמעותי מאשר האמצעים שננקטים כדי להימנע מהדבקה בחודשים שקדמו לחורף, לאור מספר האנשים שעדיין אינם חסינים לנגיף, ובאיזו מידה מיושמים הצעדים.
החוקרים השתמשו בניו יורק כבסיס למודל שלהם בגלל שהיתה להם גישה לנתוני מזג אוויר ותחלואת קורונה בעבר ובהווה.
הם גילו כי שיא ההידבקות החורף הושפע ככל הנראה מחמישה גורמים. הראשון נגע ליעילות ויישום של התערבויות שאינן תרופות, כגון עטיית מסכות וריחוק חברתי. החוקרים גילו שאם השימוש באמצעים אלה יהיה בשיעור של 55%, הם יהיו מסוגלים לעקוף את השפעת תנאי האקלים.
גורמים נוספים היו משך החסינות, דיוק הדיווח בהידבקות, מידת השינוי במזג האוויר בכל שנה, ועד כמה רגיש הנגיף לתנאי אקלים כמו לחות וחום.
לדברי החוקרים, חוסר הקפדה על שימוש באמצעי הזהירות, מביא להתפרצויות חורף, משום שהחסינות באוכלוסייה נותרה נמוכה במקומות רבים. פירוש הדבר שחוסר הקפדה על שימוש באמצעי זהירות כמו ריחוק חברתי עשוי לגרום להתפרצות מוגברת של המחלה. גורמי אקלים כולל מזג אוויר חורפי ממלאים תפקיד משני, אך לבטח לא עוזרים למצב.
החוקרים ציינו שלאקלים עשויה להיות השפעה משמעותית יותר במצבים בהם הנגיף נמצא תחת שליטה. אם אמצעי הפיקוח שננקטים בחודשי הקיץ מונעים התפרצות באופן גבולי, הרי שתנאי מזג האוויר החורפי "ידחפו" את התחלואה מעבר לגבול ותהיה התפרצות משמעותית של המחלה. לטענתם, הקפדה על אמצעי הזהירות בקיץ האחרון היתה יכולה להקטין את התפרצויות החורף שקורות כעת.
החוקרים מוסיפים שההשפעה המוגבלת של האקלים באה לידי ביטוי גם בשיעורי ההידבקות הגבוהים בחורף בכל ארה"ב, למרות תנאי האקלים השונים השוררים בחלקים שונים של המדינה.