לאחרונה ישנה הכרה גוברת בחשיבות השינה כתהליך פיזיולוגי חיוני לבריאות המוח. הפרעות במשך השינה ובדפוסי השינה נצפו כקשורים לתהליכי הזדקנות. בנוסף, הן משחקות תפקיד משמעותי בעלייה בסיכון לליקויים קוגניטיביים ולמחלת אלצהיימר. המועצה העולמית לבריאות המוח ממליצה למבוגרים לישון שבע עד שמונה שעות בלילה כדי לשמור על בריאות המוח.
מספר מחקרים הציעו כי מספר גדול מדי או קטן מדי של שעות שינה עלול להיות קשור לליקויים קוגניטיביים כמו ירידה יכולת הזיכרון, הקשב ולפגיעה ביכולת לפתור בעיות או לשלוט בדחפים. עם זאת, במחקרי עבר היה קושי להתייחס לאנשים שחוו דיכאון אשר מופיע פעמים רבות במקביל להפרעת שינה. זאת מאחר שדיכאון הוא גורם סיכון בפני עצמו לפגיעה קוגניטיבית.
במחקר החדש, רצו המדענים לחקור האם דיכאון משפיע על הקשר בין שעות השינה לבין היכולות הקוגניטיביות של האדם. לצורך כך הם גייסו 1,853 משתתפים בריאים בגילאי 27 עד 85. במחקרם, החוקרים מצאו כי שינה ממושכת נקשרה לתפקוד קוגניטיבי מופחת באופן כללי, כאשר ההשפעה החזקה ביותר הייתה בקרב משתתפים עם תסמינים של דיכאון.
"אנשים שישנים זמן רב נטו יותר לדווח על תסמיני דיכאון", אמרה ד"ר ונסה יאנג ממכון גלן ביגס לאלצהיימר ומחלות ניווניות באוניברסיטת סאן-אנטוניו אשר הובילה את המחקר. "שעות שינה מרובות עשויות להגדיל את הסיכון לירידה קוגניטיבית באנשים שסובלים מדיכאון, אך ניתן להשפיע על כך".
את תוצאות המחקר פרסמה ד"ר יאנג במאמר בכתב העת Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association. בעתיד, היא מקווה להמשיך לחקור את הקשרים המורכבים בין שינה, קוגניציה ודיכאון.
