רופאי עור ותזונאים מתעניינים בקשר בין תזונה ובריאות העור. סקירה חדשה העריכה את המחקרים הקיימים על הקשר בין תזונה לבריאות עור. הסקירה, שפורסמה בכתב העת JCD: The Journal of Cosmetic Dermatology מדווחת שחלק ניכר מהראיות התומכות בקשרים כאלה מבוססים רק על מחקרים מעבדתיים ולא על מחקרים אקראיים מבוקרים, שהם תקן הזהב למחקר רפואי.
הסקירה נכתבה על ידי חוקרים מהודו. הם כותבים שלמרות שנראה הגיוני שתוספי תזונה מסוימים עשויים לעזור, מלבד התפקיד של גלוטן במחלת הצליאק, מעט מאוד גורמים תזונתיים נקשרו באופן חד משמעי למחלות עור במחקרים שנערכו.
לאחר סקירת 150 מאמרים שפורסמו על תזונה ודרמטולוגיה במהלך 15 השנים האחרונות, הם מדווחים שאין מסקנות חד משמעיות מרוב המחקרים, והדבר בעייתי עבור רופאי העור והמטופלים, שכן "ידע על תפקידם של תוספי תזונה במחלות דרמטולוגיות יכול להיות כלי שימושי בייעוץ לחולים ובמקרים מסוימים, בשיפור מצב העור."
לפי הסקירה, נערכו מחקרים שבדקו את התפקיד של תזונה ו/או תוספי מזון ספציפיים באקנה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, ויטיליגו, אנטי-אייג'ינג, אך מכיוון שלא עמדו בקריטריונים של מחקר קפדני, הערך שלהם לרופאי עור אינו גבוה.
יתכן שהסיבה לכך שאין ניסויים מבוקרים אקראיים היא שרוב המחקרים הגדולים והאקראיים מבוקרי פלצבו ממומנים על ידי יצרנים או חברות תרופות המשווקות את המוצרים הנבדקים. במקרה של מזון או תוספי מזון, טיפולים אלו אינם חייבים לעבור את תהליך האישור של מינהל המזון והתרופות (FDA) ולכן אין תמריץ לחברות לבצע מחקרים קפדניים ויקרים. בנוסף, יש מחסור בנתוני בטיחות לגבי תוספי מזון באופן כללי מכיוון שהיצרנים לא צריכים לערוך מחקרי בטיחות לפני שהם מציעים למכירה תוספי מזון.
החוקרים מצאו רמות שונות של ראיות לקשרים משמעותיים בין דיאטה עם מדד גליקמי נמוך לאקנה; שמן דגים וירידה במשקל לפסוריאזיס; שמני דגים ופרוביוטיקה לאטופיק דרמטיטיס; ויטמינים ותמציות בוטניות לויטיליגו. נמצא גם קשר מסויים לתזונה ומחלות שלפוחיתיות ונזקי חשיפה לשמש. נמצא גם שתזונה דלת היסטמין יכולה להועיל לאורטיקריה אפיזודית ושאוכל חם ומתובל יכול לעורר רוזציאה.
מחקרים ראשוניים הראו שהשימוש בניקוטינאמיד עשוי למנוע סרטן עור שאינו מלנומה באנשים עם היסטוריה של סרטן עור; מזונות כמו עגבניות וענבים מספקים הגנה מפני נזקי חשיפה לשמש; תוספי אבץ עשויים לסייע לטיפול באקנה. הבעיה במחקרים ראשוניים אלה היא שקשה לתרגם את תוצאותיהם להמלצות טיפול מעשיות, בגלל שאין נתונים על מינונים, הרכב התוספים, ומשכי זמן הטיפול.
מחברי המחקר מודאגים גם מאיכות התוספים שחברות משווקות. הם כותבים שקיימים שילובים שונים של חומרים שנמכרים כתוספי מזון, שהרכבם המדויק אינו מתפרסם ולכן קשה לקבוע כיצד הם משפיעים על בעיות בעור. בנוסף, מחקרים רבים התמקדו ביעילות של התוספים ולא בבטיחות שלהם. הדבר מדאיג שכן ישנם דיווחים רבים על בעיות בטיחות אפשריות בתוספי תזונה שנמכרים ללא מרשם.
