שירותים חכמים, שנמצאים כרגע בפיתוח משתמשים בבינה מלאכותית לניתוח מרקם הצואה ונוכחות של דם. ראיות מוקדמות מצביעות על כך שהתוצאה מדויקת יותר מדיווח עצמי של המטופל. מפתחי האסלה, מאוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית, מציינים שניתוח ודיווח אוטומטי מרחוק ובזמן אמת מגדיל את הסיכוי שרופאים יגלו בעיות במערכת העיכול.
במחקר שפרסמו המפתחים, האסלה החכמה השיגה דיוק של 85% באבחון מרקם הצואה (שלשול, נורמלי, או עצירות). מרקם הצואה וסימני דימום הם גורמים חשובים מאוד בהיסטוריה הקלינית הנוגעת לתסמיני מעיים. בניסוי, החוקרים לימדו את הבינה המלאכותית לזהות מרקמי צואה על בסיס 3,328 תמונות מהאינטרנט ותמונות שנשלחו על ידי משתתפי המחקר. שני גסטרואנטרולוגים דירגו גם הם סט של 552 תמונות. הצלחה נרשמה כאשר הבינה המלאכותית ושני הרופאים הגיעו להסכמה. אחוז הדיוק של האסלה בגילוי דם בצואה היה 76%.
מפתחי האסלה טוענים שהמידע שהיא מספקת מדויק יותר מבקשה מחולים לנהל יומן תנועות מעיים או להיזכר בתדירות ובעקביות הצואה שלהם לאורך זמן, למשל במקרים של חולים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז. לטענתם, האסלה יכולה להקל על התקשורת בין מטופל לרופא שלו על מנת לשפר את הטיפול הניתן לו.
מכשור עיבוד התמונות נמצא בצינורות מאחורי האסלה החכמה, והעיבוד מתבצע לאחר שמורידים את המים, מכיוון שמפתחי האסלה הבינו שאנשים לא אוהבים לראות מכשור נוסף קרוב לאסלה. מערכת השירותים החכמה מיועדת למספר משתמשים בסביבת מגורים או מסחר. הטכנולוגיה יכולה לשמש בבתי חולים או במוסדות סיעודיים, כאשר סורק טביעות אצבע במנגנון ההדחה עוקב אחר כל משתמש בודד.
מפתחי המכשיר מציינים שגסטרואנטרולוגים שמתוודעים לטכנולוגיה מתלהבים ממנה, שכן היא מסירה את חוסר הוודאות של זיכרון המטופל לגבי התדירות ומראה הצרכים שלו. לטענתם, יש סלידה בקרב המטופלים מטיפול בצואה או אפילו דיבור עליה, ולאנשים קל יותר לספק דגימת דם, הדורשת מחט, מאשר דגימת צואה.
מפתחי המוצר צופים שחברות תרופות יוכלו להשתמש בטכנולוגיה כדי לפקח ולאתר שינויים בבריאות הצואה או במעיים שנגרמו מהטיפולים שהם מפתחים במהלך ניסויים קליניים. ייתכן גם שהטכנולוגיה תסייע לאנשים עם מודעות בריאותית שרוצים לעקוב אחר בריאות המעיים שלהם, כאבחון מניעתי למחלות במערכת העיכול.
המפתחים מתכננים להוסיף למערכת יכולת דגימה ביוכימית של דגימות צואה שתספק מידע מטבולי והרכב החיידקים במערכת העיכול – המיקרוביום, בנוסף על יכולת המעקב אחרי הפרעות במערכת העיכול, כמו תסמונת מעי רגיז ומחלות מעי דלקתיות. המפתחים מעריכים שתוך כשנה וחצי יהיה אב-טיפוס לשימוש עם חולים ושהמוצר יימכר בשוק זמן קצר לאחר מכן.
