הגדרה חדשה המוצעת להשמנת יתר בריאה מטבולית משתמשת ביחס היקף מותניים-ירכיים כמדד מפתח לזיהוי אנשים המסווגים כסובלים מהשמנת יתר לפי מדד מסת הגוף (BMI) ואשר אינם בסיכון מוגבר לתמותה.
צוות חוקרים מהמכון הגרמני לתזונה בפוטסדאם פיתחו את ההגדרה החדשה תוך שימוש בנתונים מסקר בריאות ותזונה שנערך בגרמניה ואימתו אותה על ידי שימוש בנתונים שנאספו בבריטניה. המחקר בדק כמה מהאנשים שהוגדרו כסובלים מהשמנת יתר בריאה מטבולית לפי שתי ההגדרות אכן יסבלו בעתיד מבעיות לב וכלי דם כדי למצוא איזו הגדרה מדייקת יותר.
ההגדרה החדשה, שמופיעה באתר JAMA Network Open כוללת שלושה מרכיבים:
- לחץ דם סיסטולי נמוך מ-130 מ"מ כספית וללא שימוש בתרופות להורדת לחץ דם
- יחס היקף מותניים-ירכיים קטן מ 0.95 לנשים וקטן מ 1.03 לגברים
- האדם אינו סובל סוכרת מסוג 2
החוקרים מצאו כי 40% מהאנשים שהוגדרו כסובלים מהשמנת יתר לפי הגדרת BMI בקבוצה הגרמנית מילאו את התנאים של השמנת יתר בריאה מבחינה מטבולית, שאינה קשורה באופן משמעותי לתמותה קרדיווסקולרית או תמותה כוללת בהשוואה לאנשים בריאים במשקל תקין מטבולית, לאחר יותר מ-14 שנות מעקב.
בקבוצת הבריטית, 20% מהאנשים שהוגדרו כסובלים מהשמנת יתר עמדו בהגדרה החדשה ולא היו בסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב וכלי דם או תמותה כוללת לאחר כמעט 8 שנות מעקב. החוקרים ציינו כי בקבוצה הבריטית הגיל הממוצע היה גבוה יותר, דבר שעשוי להסביר את הפרופורציות השונות של אנשים העונים להגדרה החדשה בין שתי הקבוצות.
החוקרים ציינו שהגדרות קודמות של השמנה בריאה מטבולית הסתמכו במידה רבה על היעדר תסמונת מטבולית או עמידות לאינסולין. במחקר הנוכחי, הודגם שההגדרות הקודמות הביאו לתוצאות לא עקביות בקרב שתי הקבוצות, ואילו ההגדרה החדשה הבדילה טוב יותר בין אנשים עם השמנת יתר שנמצאים בסיכון לבין כאלה שאינן בסיכון. עם זאת, הם ציינו שייתכן שההגדרה שלהם מזהה רק אנשים בסיכון נמוך בקרב אנשים עם BMI נמוך מ-40. תמותה גבוהה יותר נצפתה בקרב אנשים עם השמנת יתר קשה (BMI> 40), ללא קשר לבריאותם המטבולית.
בפרשנות נלווית למחקר פורטו הסיבות לכך שיחס המותניים-הירך הוא המדידה האופטימלית עבור הגדרת השמנת יתר בריאה מטבולית בהשוואה למדידות אחרות של שומן בגוף. אף על פי שהוא קל למדידה, BMI נחשב למדד לא מספיק לתכולת השומן בגוף מכיוון שהוא אינו מתחשב במסת השריר ובצפיפות העצם ואינו משקף את חלוקת השומן על פני הגוף. בדרך כלל משתמשים בהיקף המותניים כדי לאבחן השמנת יתר בבטן בהגדרות קודמות של השמנת יתר שאינה מסכנת את הבריאות. אך יחס היקף המותניים-ירכיים הוא מדד יעיל יותר של שומן במרכז הגוף, ויש לו קורלציה גבוהה יותר למקרי מחלות לב וכלי דם מכיוון שלא כל המשקל העודף זהה ויש לו הקשרים שונים לסיכונים בריאותיים.
החוקרים ציינו ממצא מפתיע לכאורה של המחקר, לפיו מדדי דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם) אינם קשורים באופן משמעותי לתמותה בקבוצות שנבדקו, ולכן דיסליפידמיה לא נכללה בהגדרה החדשה. אמנם ישנו קשר ידוע בין דיסליפידמיה לבין סיכון מוגבר למוות ומחלות לב וכלי דם, הקשר בין רמת הכולסטרול הכוללת לתמותה ומחלות לב וכלי דם חלש יותר בקרב חולים עם השמנת יתר בהשוואה לקטגוריות BMI אחרות.
המחקר כלל 12,341 משתתפים מגרמניה ו-374,079 מבריטניה. כולם היו בגילאי 18-75, לא בהריון, ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, עם BMI של 18.5 ומעלה, השמנת יתר הוגדרה כ- BMI של 30 ומעלה.
השאלה היא האם שמן "בריא" שעומד בכללים הנ"ל , ימשיך להיות בריא בגיל מבוגר יותר, כמו רזה באותם כללים ובאותו גיל.