קבוצת קרדיולוגים מאוניברסיטאות ובתי חולים שונים במדריד שבספרד מפרסמת החודש מאמר בכתב העת Heart Vessels שמטרתו לתאר את הפרופיל הקליני של חולים המציגים הפרעות קצב חדריות מתמשכות (sustained ventricular arrhythmias) לאחר התחלת טיפול בסאקובטריל / ולסרטן (SV).
כל המקרים של חולים שקיבלו SV ופיתחו הפרעות קצב חדריות מתמשכות נרשמו ברצף בשני מרכזים רפואיים. סה"כ תשעה עשר מטופלים סבלו מהפרעות קצב חדות לאחר מתן SV. כולם היו גברים ובעבר קיבלו טיפול במעכב האנזים המהפך, או חסמי קולטן אנגיוטנסין II לפני תחילת טיפול ב-SV.
ל 15 חולים (78.9%) הייתה יציבות מבחינה חשמלית ב-6 החודשים לפני פיתוח הפרעת הקצב על רקע טיפול ב-SV. תשעה חולים (47.4%) קיבלו SV במינון הנמוך ביותר (24/26 מ"ג). בעולם, בכל חמשת המקרים בהם מטופלים שוחררו מאשפוז לאחר פיתוח הפרעת קצב כזו הטיפול התרופתי ב-SV הופסק.
שישה חולים פיתחו אירועים אריתמיים חדשים גם לאחר הפסקת הטיפול ב-SV. שני מקרי מוות ושלוש השתלות לב התרחשו (אחד עקב אי ספיקת לב והשניים האחרים עקב הפרעות קצב חדריות מתמשכות). כל החולים סבלו מסיכון אריתמי גבוה, ול-17 (89.5%) היה ICD. לא נמצאו גורמים ספציפיים לאירוע האריתמי. סיכון מוגבר לטכיקרדיה חדרית מתמשכת לאחר תחילת SV יכול להיות קשור במין זכרי ובקיומן של הפרעות קודמות.
החוקרים מסכמים שהפסקת הטיפול בתרופה עשויה להיות גישה נוספת לשליטה טובה יותר על הפרעות קצב חדריות אצל חלק מהחולים.
מקור:
